זן לגינון טיפולי

כתבה מאת:  ד”ר אליעזר שנהב

משתתפי הסדנה בטיפול בקשישים בכנס השלישי של הארגון (דצמבר, 1999) נתבקשו לנקב במטרות הראשיות של גינון טיפולי, שהם מעמידים בפני עצמם בעבודתם המקצועית.

 

הושמעו תשובות כדלהלן:

 

 

  • הרחבת אופקים שכליים
  • העמקת רגשי החיים
  • רענון כישורים פיסיים נשכחים
  • פיתוח כישורים פיסיים חדשים
  • העמקת קשרים עם שורשי היקום, ורגשי שייכות ונחיצות במערכת הבריאה
  • שמחה!!

 

התברר שדירוג המטרות קשור ישירות לאופיו האישי של המטפל, ולרקע המקצועי שלו, לא פחות מאשר לאפיוני מטופליו  ולא מעט להשקפת עולמו של המטפל עצמו.

 

 

לכן, חשבתי לשתף את קוראי חי צומח באמירת זן, מפי  החכם היפני דוגן, שחי במאה ה- 12 לספירה. דומני שמחשבה זו ראויה לכולנו בעבודתנו עם צמחים ולקוחות, טעונה התחשבות בניסוח המטרות שלנו:

 

 

“פעילות הטבה הנה מיועדת להטיב עם כל דרגות של בריות חושניות, לדאוג לעתידן הקרוב והרחוק, ולסייע בעדן בשימוש באמצעות מועילים. בימי קדם מישהו עזר לצו כלוא, עוד אחד טיפל בדרור פגוע. הם לא ציפו לשכר, הם הונעו רק לשם פעילות הטבה”.

 

 

אנשים טיפשים חושבים שכאשר עוזרים לאחרים קודם, הם פוגעים בטובתם האישית, אך לא כן הדבר. פעילות הטבה הנה מעשה איחוד, שמטיב עם עצמו ואחרים יחדיו.

 

 

“לקבל את פניהם של העותרים לפניו, מושל אתיק הפסיק שלוש פעמים את האמבטיה שלו, ושלוש פעמים עזב את שולחנו במשך סעודה. הוא עשה זאת רק מפני כוונתו להטיב עם הזולת. הוא אפילו הועיל לחנך נתיני מושלים אחרים! בדרך זו מחויבים להטיב עם ידיד ואויב באותו משקל. אתה חייב להטיב עם עצמך ועם אחרים בצורה שווה. אם לוקחים זאת בחשבון, אפילו פעילות הטבה למען עשבים, עצים, רוחות ומים היא ספונטנית ובלתי פוסקת”.

 

 

מורגשת כאן חשיבותו של האיחוד  בעולם, שכולל את החי והצומח. נראה לי שה”איחוד” הוא עיקר ענייננו בהגדרת מטרותינו המקצועית: איחוד בין מטפל ומטופל, בין מטופל והפוטנציאל המרבי שלו, בין מטופל והצמחים שלו, ובין מטופל ושורשי קיומו. כשאנחנו, המטפלים, מצליחים לאחד את כל הגורמים האלה, אכן השגנו את המטרה.