תרגום מאנגלית: נורית אסף
מקור:
Sharon Simson & Rabecca Haller (1997), Behavioral Study of Youth and Elders in an Intergenerational Horticultural Program. Journal of Activities Adaptation and Aging, 22(3).
במחקר שנערך בארה”ב והתפרסם בשנת 1997 נצפתה התנהגותם של קשישים וצעירים שהשתתפו בתוכנית גינון בין- דורית בגן הבוטני של קליבלנד. פיתוח וניהול התכנית נעשו ע”י ד”ר סאלי ניומן מאוניברסיטת פיטרסבורג. תכנית החוג נבנתה ע”י מטפלים בגינון מהגן הבוטני בשיתוף ננסי סטיבנסון מטפלת בגינון מוסמכת, וכללו פעילויות גינון ומלאכת יד.
האוכלוסייה
קשישים ממרכז גודריץ’- גנט , שהוא מרכז קהילתי המשרת 20,000 תושבים. אחוז העניים מתוכם 63%. הצעירים נבחרו מתוך המשתתפים בחוגים במרכז והיו בני 9-11. ההתאמה בין בני הזוג לתוכנית נעשתה בתחילתה ונשמרה לאורך 12 השבועות בהם התקיימה התוכנית.
רבים מן הקשישים הם בעלי הכנסה מוגבלת, הגורמת לתחושת אובדן שליטה על חייהם. רבים מהם חווים חשש לביטחונם, הגורם לבידוד וירידה בעצמאות. הצעירים נתפשים כאחראים לפשע בשכונה.
הצעירים חסרי הבנה והערכה לקשישים, במיוחד לאלו מרקע אתני או תרבותי שונה.
קיימות מעט אפשרויות למפגש חיובי בין הדורות. הן הקשישים והן הצעירים זקוקים לתמיכה, לתחושת ערך עצמי והערכה עצמית.
מטרת המחקר
קידום קשרי-גומלין חיוביים בין הקשישים לצעירים באמצעות גינון ופעילויות מלאכת יד הקשורות לגינון, כמו: הכנת קולאז’ מזרעים, הכנת משחק לוטו של פרחים.
תוכנית הגינון הבין-דורית מתקיימת בגן הבוטני של קליבלנד מזה שלוש שנים.
מטרות התוכנית הן:
1. לקדם סיפוק עצמי והערכה עצמית.
2. לעודד אינטראקציה פעילה ובריאה בין הדורות.
3. להעלות את הידע בגינון של המשתתפים והערכתם לסביבה.
4. לספק פעילות גופנית.
5. ללמד את הצעירים כשרים חדשים: שפה, אוצר מילים, כדי שישתמשו בהם בביה”ס.
6. לספק לקשישים אפשרות ללמד ולטפח צעירים.
7. לעזור לצעירים להבין ולהעריך את הקשישים בקהילה.
8. לעזור לקשישים להוריד את פחדם מבידוד חברתי.
תקופת התצפיות: בסוף החורף בשנה השלישית להפעלת התוכנית.
שיטת הפעילות והתצפית
בכל פגישה הוסברה הפעילות לקשישים ע”י המדריכים מהגן הבוטני. הקשישים ביצעו את הפעילות ואח”כ הוכנסה קבוצת הצעירים. כל צעיר ישב ליד הקשיש “שלו” וניתנה הקדמה ע”י המדריכים. לאחר מכן הדריכו הקשישים את הצעירים בביצוע הפעילות. בסיומה שאלו המדריכים שאלות ועודדו את הצעירים לרשום סיכום שלה.
ההתנהגויות נרשמו פעם אחת במשך התצפית שארכה 30 שניות, גם אם חזרה מס’ פעמים. היו 3 תצפיות: בתחילת הפעילות, באמצעה, ובסופה. התצפיות נערכו במשך 12 שבועות.
ההתנהגויות שנרשמו במהלך התצפית היו:
לגבי הקשישים: הדרכת הצעירים, שאילת שאלות, הבהרת הוראות, הצעת עזרה, שאילת שאלות אישיות, תיקון עבודת הצעיר, שיפור התנהגות הצעיר, שיחה שקטה עם הצעיר, מתן שבחים, עידוד, הכנת חומרים, מתן עזרה, דיבור ספונטני, נגיעה בצעיר, חיוך לצעיר, מבט בצעיר.
לגבי הצעירים: שאילת שאלות, בקשת עזרה, גילוי עניין, ביטוי סיפוק / חוסר סיפוק, שיחה שקטה, מענה לשאלות אישיות, תגובה לשבח, תגובה לעידוד, דיבור ספונטני, עבודה ללא מעורבות, עיסוק במטלה, תגובה בג’סטה, עזרה לקשיש, נגיעה בקשיש, חיוך לקשיש, מבט בקשיש.
תוצאות
נצפתה עלייה ביחסי הגומלין במהלך התקופה. במיוחד במבטים הדדיים, חיוך, עזרה ודיבור ספונטני. בהתנהגות הצעירים עלו ביטויי הסיפוק והעניין ושאילת שאלות. בפעילויות של תכנון הגינה וזריעה/ שתילה, נצפה מס’ רב של יחסי גומלין. נראה כי פעילויות הגינון אפשרו יחסי גומלין חיוביים יותר מאשר העיסוק במלאכת יד.
מסקנות
הנתונים מהתצפיות מבססים את עובדת ההיווצרות של קשרים הדדיים בין הקשישים לצעירים. במשך הזמן התפתחה ידידות בין- דורית.
עבור קבוצה זו, פעילויות הגינון יצרו יותר אפשרויות לקשרי גומלין, מאשר העיסוק במלאכת יד. ייתכן וזו תוצאה של שעת הפעילות כיוון שהצעירים רצו יותר פעילות פיזית לאחר בילוי יום שלם בביה”ס. הפעילויות שגרמו למס’ הרב ביותר של יחסי גומלין היו תכנון גינה וזריעה/שתילה.
התצפיתנים יכלו לזהות גורמי מפתח, שיש לכלול בתכנון תוכניות גינון טיפולי, למטרות פיתוח קשרי גומלין בין המשתתפים . גורם חשוב הנו התערבות גורם חיצוני, כמו מדריך. התערבות זו הפריעה ליצירת קשרי גומלין. לכן, אם המטרה היא ליצור קשרי גומלין, על הצוות להתערב כמה שפחות.
תכנון הפעילות חשוב ביותר, במיוחד, מתן הוראות בכתב. דרך נוספת היא מתן תיבה ובתוכה כל החומרים הדרושים לפעילות וההוראות.
הצוות הדריך את המשתתפים והזכיר, מדי פעם, את המטרות. משחק בין הצעירים או שיחות אישיות, בין התלמידים לבין עצמם או בין הקשישים לבין עצמם, הופסקו.
המחקר הראה את חשיבות התצפיתנים, אשר שיתפו פעולה עם הצוות והוא הבסיס למחקר עתידי בתחום זה, של עבודה בין- דורית בפעילות גינון.
תרגמה וערכה: נורית אסף, מורה , החווה החקלאית פ”ת.