נושא הפעילות אוהב/לא אוהב – אצלנו בגינה עידית צחי וענת בן-ארי
מטרות הפעילות – הבעה רגשית ישירה ומוצהרת אל אלמנטים בגינה.
– הבעת הסתייגות ודחייה ללא סיכון.
– הכרות מעמיקה עם הגינה.
– הצגת עצמי באמצעות האלמנטים הנבחרים.
– יכולת להכיל אמביוולציה, טוב ורע וערוגה
– בניית יחס ישיר בין ההכרות הרגשית עם עולם הצומח, לבין למידת עצמי והעצמתו.
– תכנון ובניית הגינה/הערוגה בתחילת פעילות ובחילופי עונות.
– בשלב הפרידה, אלו סמלים גנניים אני לוקח איתי.
מהלך הפעילות המטופל מוזמן להציג בגינה (למטפל או ליתר חברי הקבוצה) פריט צמחי (דקורטיבי או אחר) שהוא אוהב במיוחד ופריט אחר שהוא אינו אוהב בה. המטופל מוזמן להסביר מדוע (אינטואיטיבית) בחר כפי שבחר.
מכאן לשלב עיבוד המידע הרגשי (ר´ להלן, נושאים לשיחה)
משך זמן הפעילות החל מ-10 דקות למטופל
הציוד הדרוש ללא ציוד
נושאים לשיחה אפשרות הרחבה לשיחה לדוגמא, היא העשרת המידע אודות הצמח הנבחר, מבחינת מעלות וחסרונות, על מנת לשפר את היכולת של המטופלים להכיל אמביוולנציה, וכן להעמיק את המטפורה, הבלתי מודעת לכאורה, ביחס לחלקים אהובים ופחות אהובים ב-עצמי. כך למשל, מטופל בחר בירקה כצמח אהוב, "כי הוא כמו יהושוע פרוע". אין זה מופרך מעיקרו להניח קשר בין היות המטופל שרוי במחלקה סגורה, לבין היחס החיובי להתנהגות הפרועה. נעצים על ידי מידע אודות "יהושוע פרוע", מידע שניתן לשימוש כמטאפורה למאפיינים אישיותיים. כגון, נספר כי הירקה היא גם מהירת גידול ומסתגלת לכל סוגי הקרקע. היא מתאפיינת ביכולת לשלוח עלים לכיוונים שונים. לכן היא מאוד יפה דווקא כשהיא מוגבלת בתוך עציצים וסלים תלויים. מהירקה מבצבצים ירקות זעירות חדשות והם כפילים מיניאטורים של צמח האם.
במידע זה, נשתמש, לדוגמא, לבחינה איזה ערך מייחס למטופל להיות אדם פרוע (דקויות של יחס חיובי: נחמד, חשוב), ומהו אדם פרוע (חופשי? מרדן? מבולבל? שובב?); עד כמה ובאיזה אופן מרגיש המטופל, אם בכלל, פרוע על פי הגדרתו את המונח, עד כמה היה רוצה להיות פרוע, ככלל ובמיוחד נוכח מצבו כמאושפז במחלקה הסגורה; עד כמה הוא סבור שהמסגרת משרתת את הפרוע (שבו?), כמו שהיא משרתת את הנוי המופק מהירקה הפרועה דווקא כשהיא מוגבלת בתוך עציץ, או כשהיא מגבילה עצמה באמצעות הקשר עם "בסיס האם". האמביוולנציה עשויה להבנות גם באמצעות הקושי של הירקה לסבול טמפרטורה נמוכה. ושוב, מהי טמפרטורה נמוכה, במובן המטפורי, בתוך חייו של המטופל? איך הוא מגיב לה? וכיוצ"ב.
דוגמא נוספת היא בחירה בוינקה לבנה, כצמח שאינו אהוב, כי "לבן זה מוות". אמירה לא פשוטה, שיש להתנהל איתה בזהירות מרבית. המוות נוכח בחיי המטופל ואנחנו מבקשים להוביל אותו אל החיים. ההתחככות במוות במחלקה הסגורה, עולה על הממוצע הכללי באוכלוסייה. על מנת לחזק את המטופל, אולי נספר שאכן, לבן הוא "חוסר צבע" ומכאן המטפורה שהוא משמש לביטוי כגון "לבן כסיד" לאדם מבוהל, חסר דם, לחוסר אונים (אנמיה), לזיקנה (שערות שיבה), למוות, ולבגדי אבלים בסין. גם כאן נבדוק עם המטופל, מה עוצמתו ומה טיבו של הקשר שהוא מוצא עם הצבע הלבן והמוות. מהו המוות? היפגעות? אבדה? הסתלקות? התאבדות? הרס? הרג? תמותה? למפגש עם אימביוולנציה, נבדוק: האם ניתן למצוא גם קשר של חיים לצבע הלבן (כגון צחות, בהירות וטוהר)? האם ניתן למצוא בוינקה מעלה של חיוניות (כגון חינניות)? האם ניתן לחשוב על מצב בו מוות מעורר חיים חדשים (כגון עונות השנה, "המלך מת, יחי המלך החדש!")? ואם המוות בלתי נמנע, מה היינו רוצים להשיג לפני שהוא ישיג אותנו? מה מסמל בעיניו חיות? באיזו סיטואציה בעברו המטופל הרגיש במלוא החיוניות? וכו´.
פרטים נוספים אפשרויות יישום גם על כלי עבודה בגינה, אזורים בגינה, סגנונות בגינון ועוד.
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

התחבר לאתר

לסגירת החלון – לחצו במקום כל שהוא במסך.

שמרו את התאריך

עוד סיור העשרה יוצא לדרך

16.12.2019

"מרחבים לעצמאות" בבית ספר התומר, בית הספר לחיים

אנו שמחים להזמינך לסיור שיתקיים ביום ב'  16 בדצמבר  2019  בשעות 09:00-15.30 בבית ספר התומר בנס ציונה