לטפל בילדים בעזרת הטבע

לינדה סלומון מספרת על הטיפול המיטיב בילדים תוך כדי ובאמצעות השהייה בטבע.

פורסם בגליון  האינטרנטי של ידיעות אחרונות, ynet, אפריל 2018.

לטפל בילדים בעזרת הטבע




זרעים של תקווה: הגינון הפך לתקווה של נפגעי הנפש

מהחממה בבית ים, דרך מרכז ההדרכה האקולוגי בגבעתיים ועד הגינה הטיפולית בשדרות. כך הפך גידול צמחים לחלק חיוני בהשתלבות נפגעי נפש בקהילה

כתבה מעיתון מעריב טו בשבט 25.01.2016

http://m.maariv.co.il/news/israel/Article-523285?obdraft=true




8 תשובות מפתיעות על צמחים

כתבה מאת:  כלכליסט

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575420,00.html




דובים ויער

כתבה מאת:  דר´ רונן ברגר

[button url="/wp-content/uploads/2013/04/file_320.pdf" style="green" size="small"] להורדת המאמר [/button]




גינת הפרפרים

כתבה מאת:  דובי דנימיני

מחיר מיוחד לחברי העמותה – 150 ₪ כולל משלוח – במקום 169 ₪ ללא משלוח! (חסכון של 30 ₪).

להזמנות: 050-9297091, 08-9297091

לראשונה בישראל ספר על הקמה ואחזקת גינת צמחים המשמשים את הפרפרים כמקורות צוף וכצמחים פונדקאים. הספר מיועד לחובבי הגינון והטבע הרוצים לראות לא רק פרחים פורחים אלא גם "פרחים מעופפים". בנוסף הספר כולל מידע מרתק על הפרפרים ותופעות מיוחדות מחייהם.

אם החלטתם להקים גינה כזאת תרוויחו את ההנאה בצפייה בפרפרים שהינם סמל לחופש ויופי. וגם תקבלו משוב מהפרפרים על איכות סביבתכם מבחינה אקולוגית. – אם הפרפר מעופף בגינה סימן שסביבתכם אינה מזוהמת.

פרפרים כסמן אקולוגי- הפרפרים נחשבים לטובים שבמצביעים על איכות הסביבה. הם מהווים מדד רגיש מאין כמוהו לכל שינוי המתחולל בטבע הסובב אותנו. בשנים האחרונות, למשל, החלו להופיע בדרום הארץ – בערבה ובבקעה – מינים טרופיים של פרפרים, שהאקלים המתחמם והמקצין של אזור הים התיכון הופך נוח יותר עבורם. בצפון הארץ החלו לחדור מינים צפוניים, שתנודות הטמפרטורות הקיצוניות בחורף מיטיבות איתם. בגלל רגישותם הרבה הם הראשונים שנפגעים מזיהום סביבתי ונעלמים מאזורים בהם הבנייה או הריסוסים המשמידים את הצמחים הפונדקאים שלהם. הפרפרים מלמדים אותנו באופן הטוב ביותר על מצב הצומח בשל התלות התזונתית הכפולה של הפרפרים בצמחים במהלך מחזור חייהם, שכן זחלי הפרפרים ניזונים מעלי צמחים המהווים פונדקאים עבורם והפרפרים הבוגרים ניזונים מצוף של מגוון צמחים פורחים. לכן פגיעה בעושר מיני הצומח תתבטא בפגיעה ישירה בשפע ועושר הפרפרים.

סביבתנו הינה ים-תיכונית, המתאפיינת באביב קצר ובקיץ יבש וארוך. אולם תוכלו בעזרת ספר זה "להאריך" את האביב ולגרום לכך שבגינה יפרחו ויגדלו צמחים מושכי פרפרים בכל עונות השנה.

את הספר כתב דובי בנימיני המומחה לפרפרים בארץ ובעל שם עולמי בחקר הביולוגיה של הפרפרים. הספר מכיל מידע מקיף על כ-120 צמחי צוף וצמחים פונדקאים שיביאו את הפרפרים לגינתכם. 367 עמודי צבע, 1372 צילומים של צמחים ופרפרים על הצמחים.

מחיר 169 שקלים. להשיג בכל חנויות הספרים ובנוסף במשלוח לבית המזמין 050-9297091, 08-9297091

מחיר מיוחד לחברי העמותה – 150 ₪ כולל משלוח. חסכון של 30 ₪!




כתבות על גינון טיפולי באינטרנט

זמן הרקפות/ אריאל הירשפלד

 

מחקר מדעי בנושא השפעת פרחים על רגיעה נפשית

 

גינון טיפולי בדיור מוגן באילת

 

ריפוי בגינון לילדים עם נכויות בבית ספר אסיף




Nature Therapy

כתבה מאת:  דר' רונן ברגר

[button url="wp-content/uploads/2013/04/file_321.pdf" style="green" size="small"] להורדת המאמר [/button]




כיצד מזהים צמחים?

כתבה מאת:  אביגיל הלר

מאת: אביגיל הלר – מדריכה מקצועית ראשית
המחלקה להנדסת הצומח גננות ונוף
שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות

כאשר אנו פוגשים אדם חדש, הוא מוצג לפנינו בשמו. במרבית המקרים, אם נפגוש אדם זה שנית נדע לזהות אותו. כלומר, אנו מפנימים את מאפייניו ויודעים לקשרם לשמו. בשלב ראשון, אנו מתייחסים לתכונותיו החיצוניות. נזכור את הבחור הגבוה והשחרחר או את האדם המלא שבשערותיו זרקה שיבה. אנשים רבים זוכרים תחילה את מאפייני הפנים ובהמשך מתייחסים לתכונות נוספות של הגוף. לאחר זמן-מה של הכרות סביר, שההתייחסות שלנו תכלול גם מאפיינים אישיותיים של האדם שפגשנו תכונות כמו, סימפטי, נבון, רגזן או חסר סבלנות ישלימו לנו את התמונה של אותו אדם.

ההיכרות עם צמחים דומה להיכרות עם אנשים. בתחילה אנו מתוודעים לתכונות חיצוניות והצמח מוצג לפנינו בשמו. בהמשך אנו לומדים להתייחס גם לתכונות אחרות שלו, כמו עמידות בתנאי הסביבה, שימושים, מטרדים וכך הלאה.

אנשים רבים שמצליחים לזכור אדם חדש שהם פוגשים, מתקשים בהכרות עם צמחים חדשים. כל הצמחים נראים להם דומים והשמות בדרך כלל לא מוכרים ומסובכים. במאמר זה אנסה להקל על הקוראים ולתת בידם כלים שיעזרו להם להפנים מאפייני צמחים, כך שהכרות עם צמח חדש תהיה קלה כבהכרות עם אדם חדש.

שמות הצמחים

בני אדם מקוטלגים בדרך כלל ברמות שונות – צבע עורם, השתייכותם לעם מסוים, השתייכות לשבט, השתייכות לחמולה, השתייכות למשפחה גרעינית ועד לשם פרטי. סביר להניח, שאם נפגוש אדם ששמו חיים כהנא  הוא יהיה אדם לבן, המשתייך לעם היהודי, נמנה עם צאצאי הכהנים ולו משפחה גרעינית (הורים אחים, ילדים). סביר גם להניח כי קרוביו של אותו אדם יהיו בעלי מאפיינים גנטיים קרובים.

במשך השנים עמלו הבוטנאים כדי למיין ולקטלג את עולם הצומח. לא נפרט את כל החלוקה הסיסטמטית הקיימת. נציין רק, כי כל צמח משתייך למחלקה רחבה: שרכניים, חשופי זרע, דו-פסיגים וחד-פסיגים. בכל מחלקה יש חלוקה לסדרות למשפחות צמחים, לסוגים, למינים ולזנים. לדוגמא: העץ פיקוס השדרות הוא צמח דו פסיגי, המשתייך למשפחת התותיים, לסוג פיקוס ומינו הוא השדרות. כאשר מציינים כי צמח מסוים הוא דו-פסיגי מתייחסים לתכונה המאפיינת צמחים רבים שעליהם הראשונים, הנקראים פסיגים מופיעים בזוגות.

במשפחת התותים מצויים כ- 50 סוגים אנו מכירים בעיקר את הקנבוס (Cannabis) (הלא הוא ה"חשיש") וכן את הסוגים תות (Morus) ופיקוס Ficus)).

בסוג פיקוס מצויים מינים רבים. בארץ נפוצים: פיקוס השדרה Ficusretusa)), פיקוס בנימינה (Ficus benjamina), פיקוס הגומי (Ficus elastica), פיקוס קדוש (Ficus religiosa ), פיקוס צר-עלים (Ficus nerifolia)  (תאילנדי) ועוד.

כלומר, שמו של כל צמח מורכב משם הסוג ושם המין, ובדרך כלל אנו מתייחסים גם למשפחה הבוטנית שלו.

הן בצמחי בר, ובעיקר בצמחי תרבות, ישנה התייחסות יותר ספיציפית מאשר אל המין. לעיתים ישנן הכלאות בין מיני צמחים שונים או שנוצרים טיפוסים ייחודיים בתוך המין, כך שנוצרים זנים שלהם מאפיינים ייחודים. ידועים זנים רבים של המרוקליס (Hemerocallis), חרצית (Chrysanthemum) ורד (Rosa)  וצפורן (Dianthus). 

קביעת שמו של הצמח

עד לפני זמן לא רב, הוגדרו הצמחים בראש ובראשונה לפי מבנה הפרח ועל פי מאפיינים חיצוניים נוספים. עם התפתחות המדע החלו הבוטנאים להיעזר גם בסימנים גנטיים. הדבר גורם ל"מהפכות" בשמות של צמחים. לדוגמא: סוגים שונים במשפחת הוורדניים, ביניהם דובדבן, משמש, תפוח ואגס אוחדו כולם לסוג אחד – השזיף (Prunus). לעומת זאת, הסוג איקליפטוס פוצל לשני סוגים – המין איקליפטוס לימוני מוגדר כיום כבורוניה לימונית ואילו איקליפטוס ורוד-קליפה (Eucalyptus salmonophloia)   נותר בשמו הקודם.

אגב, לא כל שינוי מקובל בכל העולם המדעי והוויכוחים על שמות הצמחים רבים. הועדה לשמות צמחים שעל יד האקדמיה ללשון העברית החליטה להשאיר בשלב זה את שמותיהם העבריים הקודמים של סוגים במשפחת הוורדניים (דובדבן, משמש, תפוח וכדומה) ואילו בסוג איקליפטוס החליטה אף לא לקבל את השינוי לשם הבוטני.

כיצד נזהה צמחים

מבנה הפרח

ראינו כי עד לפני זמן לא רב הוגדרו הצמחים לפי מבנה הפרח. זאת, מכיוון שהפרח הוא המאפיין הייחודי העיקרי השונה מהקיים בצמחים אחרים. בדרך כלל, צמחים ממשפחה בוטנית מסוימת מאופיינים בפרחים בעלי מבנה דומה.

הפרח יכול להיות מאופיין במבנה סימטרי מלא או חלקי. לפרח ציפורן הקרנפול (Dianthus caryophyllus) מבנה סימטרי בכל חלקיו, כלומר אם נחתוך את הפרח במקומות שונים, נקבל חלוקה דומה לחלקים שווים. ללוע הארי סימטריה דו-צידית, כלומר ניתן לחתוך אותו רק במקום אחד כדי לקבל חלקים שווים.

הפרח מאופיין במספר שונה של עלי כותרת ועלי גביע, המתייחדים גם בצבעים שונים, בגדלים שונים ובמאפיינים (דוגמת שוליים) שונים.

אברי המין שמקומם בצמח, האבקנים (אברי המין הזכריים) השחלות, עמוד העלי והצלקת (אברי מין נקביים) הם בעלי צורה אופיינית, צבע, חספוס ועוד.

להיביסקוס סיני פרח גדול וסימטרי. חמשת עלי הכותרת שלו גדולים וצבעוניים (אדומים, כתומים, צהובים ועוד), חמשת עלי הגביע שלו ירוקים וקטנים. הוא מאופיין בעמוד עלי גבוה אליו מאוחים אבקנים.

לטופח ריחני (אפונה ריחנית) (Lathyrus odoratus) פרחים בעלי מבנה ייחודי, עד כדי כך שמבנה הפרח דומה לסירה ועלי הכותרת שלו (כמו בצמחים נוספים במשפחת הפרפרניים) קיבלו שמות מאפיינים כמו מפרש ומשוטים.

הפרח יכול להופיע כבודד כמו בפרחי הפרג(Papaver) והאשולציה הקליפורנית (Eschscholzia californica) או בתפרחות כמו בנרקיס (Narcissus) או חבצלת (Pancratium).

התפרחות גם הן יכולות להיות מטיפוסים שונים. בדורבנית אשכולית (Delphinium ajacis) התפרחת היא שיבולת – כלומר הפרחים מופיעים על גבי עמוד מרכזי. בקליביה אדומה (Clivia minita) התפרחת היא סוכך– כלומר כל הפרחים יוצאים מנקודה אחת ויוצרים מבנה דמוי מטריה. במיני לילך (Syringa) התפרחת היא מכבד – כלומר הפרחים מופיעים על גבי סעיפי משנה של ציר התפרחת העיקרי.

מעניינת במיוחד היא התפרחת שמאפיינת את משפחת המורכבים. אם נסתכל בחרצית עטורה או בגרברה עדינה, נגלה כי מה שנראה לנו כפרח הינו למעשה תפרחת המורכבת מפרחים זעירים דמויי צינור (במרכז) ומפרחים גדולים יותר דמויי לשון (בהיקף). אנו מזהים את הפרחים על פי אברי המין – אבקנים או עמודי עלי.

מבנה העלים

צמחים שמוצאם ממשפחות בוטניות שונות ומאזורים שונים בעולם יכולים לפתח עלים מאד דומים, אך הפרחים יוכיחו כי מדובר בצמחים שונים. כך הוא הדבר לגבי סיגלון עלה-מימוסה, שמוצאו מדרום אמריקה ומשתייך למשפחת הביגנוניים. לגבי צאלון נאה שמוצאו ממדגסקר ומשתייך למשפחת הכליליים וכן לגבי אלביציה ורודה שמוצאה מפרס עד יפאן ומשתייכת למשפחת השיטיים. אם כן, גם חובבי הצמחים, גננים, אדריכלי נוף ומטפלים בעזרת צמחים, כאשר הם צריכים להתמודד עם הכרת צמח חדש עליהם להפנים בראש ובראשונה את מבנה הפרח. אך לא תמיד הפרחים מצויים על גבי הצמחים ולכן עלינו להפנים מאפיינים נוספים.

ראינו כבר, כי מבנה העלים יכול לעיתים להיות מבלבל. הצמח המוכר בשמו העממי כפותוס, לא פרח בתנאי תרבות שנים רבות ונחשב כמשתייך לסוג סקינדפסוס (Scindapsus). בעבר הלא רחוק החל לפתע צמח זה, לפרוח במשתלה בארה"ב, ואז התברר כי מדובר בצמח המשתייך לסוג אפיפרמום (Epuprmnum aureum).

עם זאת, במקרים רבים ניתן להיעזר במבנה העלים כדי לזהות צמחים. את העלה ניתן לאתר על פי הניצן שתמיד מצוי בחיקו. העלה יכול להיות פשוט – כלומר, הוא אינו מתפצל לחלקי משנה, כפי שזה במיני חמנית (Helianthus). העלה יכול להיות מורכב ולהתפצל לעלעלי משנה (שבחיקם אין ניצן) כפי שזה בבבונג דו-גוני (Matricaria recutita). החלק הרחב בעלה הפשוט – הטרף, יכול גם הוא להופיע בצורות שונות: דמוי יתד, דמוי לב, מעוגל, מעויין וכך הלאה. הוא יכול להיות שסוע, בעל אונות, גזור בדומה לכף יד ועם וארייציות נוספות. בנוסף לצורות שונות ומשונות העלים מתאפיינים בתכונות של צבע, חספוס, בשרניות ועוד.

למרבית הצמחים עלים בצבע ירוק, אך גם הירוק יכול להיות בגוונים שונים, כהה כפי שזה בפיקוס השדרות (Ficus retusa) או בהיר כפי שזה בסינגוניון הטרף (Syngonium podophyllum). העלה יכול להיות מגוון, כפי שזה בזני דיפנבכיה (Diffenbachia) או אדמדם, כפי שזה בזברינה משולשלת (Tradescantia pendula) הידוע בשמו העממי "יהודי נודד".

העלים גם מתייחדים בהופעתם על גבי הגבעול. הם מופיעים זה מול זה (נגדיים), או לסירוגין או כקבוצה גדולה היוצאת מאותו המקום (בדור).

צללית וממדים

כדאי, אולי, להתייחס תחילה למאפיינים נוספים (בנוסף לפריחה). בין המאפיינים החשובים ביותר מצויים הצללית של הצמח, גובהו וקוטרו. את ההבדל בין סיגלון, צאלון ואלביציה ניתן לאתר בעזרת מדדים אלו: הסיגלון הוא עץ גבוה מאד (12-15 מ') ולו נוף דמוי ביצה, הצאלון הוא לרוב עץ נמוך יותר (6-10 מ') ונופו מאד סוככני ורחב, האלביציה הורודה לרוב בתנאי הארץ, לא מגיעה לממדים של קודמיה ונופה מתבדר בדרך כלל (במגמת סוכך).

זיהוי ההבדל בין עצים אלו משמעותי לא רק מבחינה אסטטית: צאלון הינו עץ רגיש מאד לקרה ומתאים רק לאזורי הארץ החמים; לסיגלון עמידות בינונית ואילו האלביציה הוורודה מתאימה לאיזור ההר. יחד עם זאת, יש לוודא כי הצמח העומד לפנינו אכן הגיע לגודלו הסופי. לעיתים אנו פוגשים צמח צעיר או כזה שנמצא "באמצע הדרך" וקשה להתייחס למדדי הגובה והקוטר.  

צללית יכולה להיות זקופה, היא יכולה גם להיות צפופה או דלילה, מעוגלת, דמויית ביצה, דמויית סוכך או מתבדרת. להדס מצוי צללית זקופה, צפופה ומתבדרת ולכן הוא משמש, בין השאר, כצמח משוכה. גם ל'מרבה חלב הדסי' צללית זקופה אך נופו דליל יותר ולכן אינו מתאים לשימוש המוזכר.

בנוסף לצמחים זקופים אנו מכירים צמחים שנופם משתלשל או שרוע, וכן אנו מכירים צמחים מטפסים. במין רוזמרין רפואי, לדוגמא, אנו מכירים זנים שנופם זקוף וזנים אחרים הגדלים שרוע.

מידת נשירה

כהתאמה לתנאי הסביבה, צמחים רבים משירים את עליהם או מחליפים אותם בתקופות שונות. צמחים רבים שמוצאם מאורים קרים משירים את עליהם לפני בוא החורף. תופעה זו מאפיינת עצים רבים דוגמת מיני צפצפה, אך גם צמחים נמוכים יותר, ביניהם זני ורדים. צמחים אחרים הידועים בארץ מוצאם כתדירי ירק, אך בהגיעם לאזורים קרים יותר הם נאלצים להסתגל לתנאי הסביבה הקרים יותר ומשירים את עליהם. צמחים אלו נקראים נשירים מאולצים, ויתכן כי בשנים חמות או באזורים חמים הם לא ינשרו כלל. שוב בולטות דוגמאות של עצים (שלטית מסופקת), אך מוכרים גם צמחים אחרים, ביניהם יטרופה נאה.

ישנם צמחים המשירים את עליהם לתקופה קצרה ויוצרים סמוך לכך עלים חדשים. מוכרים העצים שמחליפים עלים סמוך להופעת פרחים ופירות, בינהם ברכיכיטון אדרי ובוהיניה מגוונת. אחרים עושים זאת כנראה כתגובה לתנאי סביבה בארץ מוצאם. יש הטוענים, כי פיקוס קדוש משיר את עליו בעונת המונסונים הקיימת בארץ מוצאו. 

גזע, ענפים וגבעולים

בעצים ובשיחים ישנה חשיבות רבה לזיהוי הגזע והענפים. בין ברוש אריזוני לברוש קרח מבדילים על פי מאפייני הגזע. לברוש אריזוני גזע אפרפר ומחורץ, לברוש קרח גזע אדמדם וקליפתו חלקה.

לגזעים מידת חספוס שונה, צבע שונה, מידת התקלפות שונה וכן עובי שונה. הם יכולים גם להיות מאופיינים בתוספות על הגזע דוגמת קוצים  או במבנה מיוחד דמוי בקבוק. לזית אירופאי גזעים מסוקסים, לקטלב מצוי גזעים מתקלפים והם חלקים ואדומים; ישנם דקלים דוגמת תמר קנרי היוצרים גזע עבה יחסית ואחרים דוגמת תמר מצוי, היוצרים גזעים דקים יותר. בין מיני כוריסיה למיני בומבק, המשתייכים לאותה משפחה, מבדילים בין השאר בעזרת קוצים על הגזע, ובין מיני ברכיכיטון מבדילים גם על פי המבנה הבקבוקי המרשים שיש בברכיכיטון הסלעים.

מבנה הענפים גם עשוי לעזור בזיהוי: בליקוודמבר לבנית הענפים מלווים בכנפי שעם, לקתרוסית מרובעת ענפים מרובעים בחתך, ופירקנתה מאופיינת בענפים קוצניים.

בצמחים נמוכים יותר ההתייחסות היא, כמובן, לגבעול. לבני שיח רבים, דוגמת מיני קורנית, ענפים מעוצים בעוד שצמחים המשתייכים  לאותה משפחה מאופיינים בעשבוניות (מיני נענע ומליסה). גם פה ייתכנו מאפיינים כמו מידת חספוס או צבע (לאבליה גדולת-פרחים – ענפים אדמדמים) וכן מאפיינים נוספים. מרוות רבות מאופיינות בגבעולים שחתכם מרובע. מרווה רחבת-עלים מאופיינת גם בגבעולים שעירים. יש צמחים שגבעוליהם בשרניים דוגמת מיני נציץ, ויש כאלו המכוסים בקוצים (ברברית מצויה) או בזיפים.

פירות וזרעים

רובינו מזהים פירות המשמשים למאכל אדם, כמו תות, אפרסמון, בננות ומיני הדר. פירות עסיסיים נוספים משמשים למאכל בעלי חיים ואלו עוזרים בהפצתו (אשחר רחב עלים). בחלק מהצמחים יש לפירות משמעות קישוטית רבה והם עוזרים בזיהוי הצמח. לפירקנתה אדומה פרי אדום ואילו לפירקנתה משורית פרי כתום.

ישנם כמובן גם טיפוסי פירות אחרים, ביניהם אגוזיים שקליפתם קשה וציפתם אכילה, תרמילים הנפתחים בתפר ומשחררים זרעים, הלקטים מתעצים (כמו במיני פרג) ועוד.

ישנם פירות המלווים באברי הפצה שונים כמו כנפיים (מכנף נאה, אדר סורי) או קוצים (כפתור החולות).

הזרעים בדרך כלל, פחות משמשים בזיהוי צמחים בגן הנוי. יחד עם זאת, למרביתנו ישנה חווית ילדות הקשורה בפיזור ה"סבאים", הלא הם אותן ציציות המלוות בשערות לבנות שמאפיינות את זרעי הסביון אביבי (Senecio vernalis). ישנם צמחים שזרעיהם גדולים יחסית קישוטיים ובולטים כמו אלמוגן רחב-עלים לו זרעים אדומים עם כתם שחור.

מאפייני ריח

לצמחים רבים ריח אופייני. צמחי תבלין רבים המשתייכים למשפחת השפתניים (מיני מרווה, אזוב ואיזובית) מאופיינים בריח ארומתי הנובע מהשמן האתרי המצוי בחלקיהם השונים. לפרחים רבים ריח אופייני המעשיר את הגן. מוכרים מיני יערה ויסמין, צסטרום לילי וטרכילוספרנון יסמיני.

אחרים ידועים דווקא בריח פחות חיובי. ריחם של פרחי חרוב זכריים נפוץ למרחוק, וישנו אף צמח שריח רע נובע מכל חלקיו ונקרא בשם צחנן מבאיש (Anagyris foetida).

מאפייני טעם

הטעם יכול לעזור לנו להבדיל בין צמחים דומים. יש מי שמתקשה להבדיל בין עלי פטרוזליה לאלו של הכוסברה. טעימה מן העלים יכולה לפתור את הדילמה. טעימה יכולה לעזור גם בזיהוי צמחי תבלין שונים. יחד עם זאת זהו מדד שיש להיזהר עמו. לפואנציאנה ארוכת-אבקנים (Poinciana gilliesii) זרעים הדומים לזרעי הפול (Visia faba). ידועים מקרים של אנשים שהוטעו מדמיון זה.

סיכום

במאמר זה ניסיתי לאפיין את המדדים לפיהם ננסה להתוודע לצמח חדש. בראש ובראשונה ננסה להתייחס למבנה הפרח; לאחר מכן נתייחס לצללית ולממדיו (בתנאי שהם סופיים). בהמשך נזהה מאפיינים נוספים דוגמת: מידת נשירה,  תכונות הגזע, הענפים והגבעול, צורת העלים – צבעם ומגעם, פירות וזרעים, ריח וטעם. יש לזכור, כמובן, כי יש מאפיינים בהם ההבדלים לא תמיד חדים (למשל צורת עלה), וכי יש להיזהר במדד הטעם, ואין להתייחס אליו כאשר לא בטוחים לחלוטין בזיהוי הצמח.




הגן כסביבה מבריאה: פרספקטיבה תיאורטית

כתבה מאת:  תרגום מאנגלית

 The Garden as a Restorative Environment: A Theoretic Perspective

מאת: Bertabet Gowri

תקציר מאנגלית של המאמר "הגן כסביבה מבריאה: פרספקטיבה תיאורטית",  מתוך כתב העת האמריקאי לגינון טיפולי Journal of Therapeutic Horticulture, משנת 1996 כרך מספר 8 עמ' 15-20.

תרגמה וערכה : מיכל ליבוביץ'

כרך מספר 8 של כתב העת לעיל עוסק כולו בעיצוב נוף לצורכי בריאות וריפוי ומפורסמים בו מאמרים מעניינים רבים בנושא. המודל לניתוח הסביבה המוצג במאמר ניתן בקלות ליישום מעשי.

תוכניות גינון טיפולי הנמצאות בשלבי הקמה עשויות להיעזר במודל לתכנון סביבת העבודה בצורה שתענה על צרכי משתתפים. הגן כסביבה מבריאה ומעודדת בריאות הוא נושא המעניין תחומים המקשרים בין אסתטיותלחוויה מבריאה כמו שירותי בריאות, תיירות, עיצוב נוף ואחרים. תחומים כמו גינון טיפולי ופסיכולוגיה סביבתית חוקרים ביתר ספציפיות תהליכי הבראה ושיקום ואת הסביבה בה ניתן להשיגם. אנשים מעדיפים סביבה טבעית ברמות שונות. החל בגינון וכלה בטיול בהרים, סיפורים אישיים רבים מעידים על הכוח העצום והקסום של ההימצאות בטבע. הדרך להירגעות יכולה להיות על ידי יציאה לבילוי, או צפייה בסרט או הצגה. אך ההירגעות המקסימלית מושגת על ידי שהייה בטבע. המסמך מדגים את המורכבות והדינמיות שבחווייתההבראה והסביבה המבריאה. במטרה שהבנה של רב הממדיות של תהליכי הבראה בסביבות מבריאות יובילו לשיפור איכותם. תהליך ההבראה על פי תיאוריות שונות מצבי מחלה או חוסר תפקוד והגורמים להם וכן תהליך ההבראה ממצבים אלו מוגדרים על ידי חוקרים שונים בצורות שונות. בכל מקרה מדובר בתהליך הבראה רב מימדי.

על פי הגישה הקוגניטיבית מדובר בשיקום של הקשב הרצוני ממצב של עייפות מנטלית עקב עמס יתר על המערכות התפיסתיות. גישה אחרת רואה בירידה במתח את ההבראה. כלומר יציאה ממצב מתח אשר נוצרכתוצאה מאיום על איכות החיים. פסיכולוגים סביבתיים מתארים תהליך של הירגעות בתיאור ארבעה תהליכים קוגניטיביים עוקבים. משטח הטיפול בנפש, סביבה מבריאה מוגדרת כמשפרת תפקוד ומתוארת ככוללת מספר אלמנטים: מגע חברתי, תחושת שליטה, תחושות חיוביות, עניין. מעצבי נוף יוצרים סביבה אסתטית (באמצעות צבעים, צורות וכו') אשר יוצרת הנאה והרגעות. אתרי תיירות מושכים אנשים הזקוקים לשבירת שגרת חייהם. האתר מעוצב במטרה ליצור איזון מחודש מבריא.

גינון טיפולי: בגינון טיפולי הסביבה צריכה לשרת מטרות פיזיות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. הסביבה מותאמת ליכולות האדם, בצורה המאפשרת להתמודד עם החסר המנטלי או הפיזי. הפעילויות אמורות לספק אתגר, קבלת אחריות ומתן תחושת הישג והצלחה. כמו כן, מתן אפשרות למפגש חברתי באמצעות עבודה בקבוצה.

פרופיל של סביבה מבריאה: המאמר מציג מודל המציע ניתוח של סביבה כלשהיא על פי קריטריונים מסויימים וכך לצייר פרופיל שלה. המודל מציג גם פרופיל מומלץ של סביבה מבריאה. ההיבטים הבולטים המשפיעים באופן מובהק על איכות הסביבה המרגיעה:  1. הימצאותם של אלמנטים טבעיים – דרגת הטבעיות מול מידת מעורבות האדם. 2. גודל הסביבה – חדר קטן ואינטימי או פארק גדול. 3. מידת המעורבות בפעילות – פאסיבי- Passive Observation,  ,  – Active  השתתפותי – Participatory. 4. מידת המעורבות החברתית – עבודה לבד או עבודה בקבוצה. 5. משך הזמן בו נמשכת הפעילות – שתילה בעציצים או סיור ארוך בגן.  כל אחד מהמאפיינים נמצא על סקלה בעלת מספר דרגות. התנסויות בגנים השונים זה מזה בהיבטים אלו יוצרות איכויות שונות של החוויה האנושית. השתתפות פעילה בגינון והנאה מתוצרים מדגישה סיפוק עצמי, תחושת קהילתיות, אוטונומיה וגאווה. בסיור בגן יפני יש לעומת זאת דגש על ההנאה הויזואלית.

פרופיל סביבות שונות על פי המודל:  סיור בתערוכת פרחים – אדם המבקר בגן-פרחים יחד עם משפחתו, במהלך חצי שעה. במהלך הסיור הוא מצלם תמונות, משוחח עם משפחתו וחש בריחות, בצבעים ובקולות סביבו. אם ננסה ליצור מפה של האספקטים השונים של חוויה זו נראה שהסיור מתרחש בשטח גדול למדי, הסביבה מאופיינת במידה בינונית של טבעיות, המעורבות בפעילות היא בינונית וכוללת את הקשר עם מספר בני המשפחה והתחושות מהצפייה בסיור, למשך זמן קצר. עבודה בגינה הביתית – אדם המגנן בחצרהאחורית של ביתו ושותל פקעות באדמה במשך שעתיים. אדם זה עובד לבדו (אולי מחליף מספר משפטים עם שכן), בשטח קטן ומעוצב כולו בידי אדם, מידת המעורבות שלו בפעילות היא כמובן גבוהה שכן הוא שותל בעצמו את הפקעות למשך זמן ארוך. הפרופיל של כל אחת מהחוויות הוא שונה לגמרי, למרות שייתכן ששתיהן חוויות מאוד מבריאות. הגן לזכר ג'ואל שנאפר במנהטן – זהו גן שנבנה במטרה להיות מקום מרגיע באמצעות גירויים חושיים שונים. עיצובים מעוגלים, מרחבים פתוחים, מקומות ישיבה מוצלים, ופרגולות מכוסות גפנים הן רק חלק מהאלמנטים בגן. צלילי פעמוני רוח ומפלי מים הם חלק נוסף מהגירויים שבגן בתוספת ויסטריה ריחנית, צמחי תבלין ועצי פרי. בגן זה אשר מאופיין ברמה בינונית של טבעיות, יכול למצוא אדם מקום לבלות בו שעות ארוכות עם חבריו. הפרופיל הסביבתי, במקרה זה, יתאר סביבה מבריאה ברמה בינונית ובכן, פרופיל זה לא מספק עבור אדם אשר זקוק למעורבות חברתית גבוהה ולמעורבות גבוהה בפעילות אקטיבית.