לרפא את האדמה ותוך כדי כך לרפא את עצמנו

לסיור ליער המאכל “יערה” שבמושב קדרון “לרפא את האדמה ותוך כדי כך לרפא את עצמנו”
וכך ניסח נועם ירון מנהל ומקים יער המאכל הטיפולי “יערה” בהזמנה לסיור:
“יערה -מקום לצמוח” הוא יער מאכל חברתי במושב קדרון אשר שם לו למטרה:
להוות מרחב של חיבור בין אדם לאדמה.
מרחב בו השהות בטבע ופעילות משקמת אדמה וסביבה, מביאים לתחושת חיבור, שייכות, שמחה ויצירה.

היער מהווה מסגרת פתוחה ומקבלת בה אנחנו מזמינות כל אדם לשהות,
לעבוד ולחוות את הסיפוק וההעצמה שבהפיכת שממה לגן עדן פורה ושופע”.
אכן, הגענו לגן עדן פורה ושופע קשה היה להאמין כי המקום שהיה בעבר שדה חיטה – הוקם לפני 4 שנים.
נועם שבהכשרתו הוא עובד סוציאלי, בחר לעבור ממגורים בסביבה עירונית למושב קדרון.
במשך שנים אחדות למד כיצד האדמה מרפאת ומצמיחה גם אותו תוך כדי עבודה ולמידה
ב”יער המאכל קדרון” שהיה יער המאכל הראשון שהוקם בארץ.
שם החל בהקמת משתלה של צמחים רב שנתיים המהווים צמחי בסיס ומאכל מתאימים.
לפני כ4 שנים, ניתנה לו הזדמנות להקים יער מאכל בחלקה סמוכה שהייתה בעבר שדה חיטה.
הייתה זאת הזדמנות לברוא מקום טיפולי ייחודי.
לכאן מגיעים למסלול של שיקום תעסוקתי המופנים דרך משרדי הרווחה והעבודה. המקום מהווה עבורם
מרחב מאפשר כשלנגד עיניהם ובזכותם הולך והופך לגן עדן.
עצי החלוץ שנשתלו כבסיס ראשון – יצרו סביבה של צל, שורשים אוחזי קרקע והתחלת שרשרת חיים.
עצים חסונים המתאימים גם לתנאי מדבר קשים. אחריהם, נשתלו השיחים בעלי דרישות טיפול מועטות
ויכולת צמיחה מהירה. חלקם בעלי פרחים המעודדים חרקים להצטרף לגן העדן.
זה הזמן לשתול עצי פרי ולהקים גינות ירק. וכך בנועם וחריצות, בעבודה שיתופית,
עם בניית השיקום האישי, מתהווה ומתעצב יער מאכל לתפארת.
סיירנו וגמענו כל מילה כשעינינו לא נחות לרגע.
בחלקו השני של היום, התקיימה סדנת הכנת כלים מאדמה בעיטור צבעים מן הטבע, בהנחיית סמדר חנן ועתליה גבע. הן הביאו דליים עמוסי אדמה, בקבוקי פלסטיק ממוחזרים
ושפע חומרים. לצביעה טבעית, קערות אישיות.
עתליה פתחה במבוא אודות האדמה ותכונותיה, מקורות, עדויות ושימושים.
בליווי השיר “אדמה” – מילים אהוד מנור, הלחן יאיר קלינגר מפי עופרה חזה.

איך מכינים תערובת אדמת נייר לכיור ופיסול:
תערובת של אדמה ועיסת נייר יוצרת מארג בתוך עיסת האדמה ומונעת התבקעות של התוצר תוך כדי היבוש.
כדי ליצור נייר טחון מכניסים לבקבוק כמה אבני חצץ או טוף, משחילים נייר גרוס או מגלגלים דפי נייר, מוסיפים 1/3 מים. סוגרים את הפקק ומשקשקים עד שנוצרת עיסת נייר. שופכים למסננת ומפרידים את האבנים חזרה לבקבוק למחזור טחינה נוסף.
בדלי מערבבים יחד 1/3 עיסת נייר 2/3 אדמה ומים מעט רק כדי שנוכל לאחד וללוש מעין בצק שניתן לכייר בו.
עתה ניתן לכייר ולפסל כרצוננו. את הקערה ניתן לשמן או לרפד לפני הנחת העיסה. ואפשר גם להניח עלים שיצרו הטבעה של צורת העלה ומרקמו על הדפנות.
מהדקים את עיסת האדמה על כל דפנות הקערה ומחליקים. עתה אפשר לעטר.
איך מעטרים?
אפשר לחרוץ עם ענפים, אפשר להטביע חומרי טבע ואפשר להכין צבעים לציור וצביעה
צבע אדום: פפריקה מעורבבת עם שמן מעט בישול
צבע צהוב: כורכום מעורבב עם מעט שמן בישול
צבע שחור: רסק או גרד של פחם עם מעט שמן בישול.
החברים רכנו מעל הקערות שהכינו. רק קול היצירה נשמע ובסיום היום, נמלא השולחן בשלל קערות יפיפיות.
אותן כל אחד ייקח לביתו אולי תתאים לאחר ייבוש להכנת משלוח מנות לפורים.

לסיכום, שוחחנו על החוויה שעברנו, על מחשבות שילוב עבודה עם אדמה במסגרות הטיפוליות שלנו
עלתה סוגיה על דחייה ממגע באדמה, על נטישת העבודה במהלך כך שלא מגיעים לתוצר להתפאר.
ואז מה התוצר? מה יכולות להיות הסיבות ומה ניתן ללמוד מכך.
חשבתי לעצמי: מיהם “עצי החלוץ” של היער שלנו המטפלים ולאילו עצי חלוץ נזדקק במרחב הטיפולי שלנו?
במהלך כל היום הייתה אווירה של אחדות וקבלה. החברים נשארו עד לסופו של היום ואף סייעו בפינוי.

המלצה לרחבת מידע:
בספרו של איתן שקד – משחקי האדמה משחק, יצירה, צמיחה וריפוי באדמה, טבע ומרחבי תחושות/הוצאת אמציה.