כשאני מגיעה לשיעורים בגינון בבית קסלר, יש לי פעולות שתכננתי להיום. אני רושמת אותם ביומן. אבל הרבה מאוד פעמים ההשראה והרעיונות עולים בהפתעה מהשטח ואני מברכת אותם. לעיתים זה יוצר תכנים אפילו מעניינים יותר ופוריים יותר ומעוררי עניין והשראה.
משתתפי סדנת גינון – מוגבלים על כיסא גלגלים, לכן אנחנו עובדים על השולחן. השבוע הגעתי לסדנה וגיליתי שמישהו הביא ליד הסדנה עמוד עם שלושה עציצים מיובשים כמעט עד מוות. שתי ניצניות ובת-שבע עם עלים דו גוניים. אני אוהבת את צמח בת-שבע, יש לי גם בבית צמח אחד גדול. אני לא אוהבת לזרוק דברים שעדיין אפשר להציל! בת-שבע שקיבלתי הרגישה יבשה ממש, עלים דקים כמו נייר, איבדו את כל המים. אבל בת-שבע זה צמח שלא מוותר בקלות. בעצם כמוני. בעלים עדיין נשאר פיגמנט ירוק, הם לא הצהיבו. זאת אומרת, יש תקווה.
כשהגיעו המשתתפים לסדנה, ובדיוק היה צום י”ז בתמוז. ביום זה אנחנו נכנסים לתקופה המאתגרת בשנה העברית, מעוררת חששות, במיוחד כשאנחנו במלחמה ובמצב לא פשוט. (אני לא דתיה אבל מעריכה ומתעניינת במסורת ישראל, מוצאת בה הרבה חוכמה). שאלתי מה שלומם, התייחסנו לי”ז בתמוז. ואז אני אומרת להם, שהגיע צמח מיובש כמעט לחלוטין! אבל יש לי סיפור איתו. הוא צמח עמיד ויש לו תכונה לקום לתחייה כמו עם ישראל!
סיפרתי מקרה שקרה עם הצמח שלי בבית. לפני כשנה גיליתי שענף אחד נתלש ומתייבש. יכול להיות שהחתולה קפצה ותלשה אותו. העלים שלו בשרניים ולא נובלים מייד, כשגיליתי אותו אולי עבר חודש או יותר, והעלים כבר איבדו את המיים, היו כמו נייר אבל עדיין ירוקים. לא רציתי לוותר עליו והחלטתי לעשות ניסוי. פירקתי את הענף הארוך לקמה ייחורים קצרים יותר וטבלתי במים ליממה שלמה. ככה בגיגית. אחרי יום או יומיים הבאתי לסדנה ושם שתלנו את הייחורים בעציצים. הם כבר הספיקו לספוג קצת מים ונראו יותר טוב. העלים מצופים במין ציפוי שעווני, לא מאבדים מים בקלות וגם לא סופגים מהר! הם יונקים מאוד באיטיות. ואז – חכו שניה! – אמרתי להם! רצתי החוצה לגינה שלנו על השולחנות. וחזרתי עם שתיל בתשבע נחמד ומפותח היטב. ראו נא איזה נס קרה פה! זה הצמח שצמח מאותם ייחורים, מאותו ענף שהיה ממש על הסף! הינה הוא קם לתחיה! – זה עשה רושם על המשתתפים, ניכר שהם נענו להתלהבות שלי. נזכרנו גם בעוד צמחים שמסוגלים להתחדש כשהם נפגעו אפילו פגיעה קשה. קישרנו את זה לאתגרי התקופה. אמרנו שכך גם עם ישראל – הרבה פעמים נראה אבוד ועל סף המוות, אבל כל פעם בנס קם לתחיה.ואנחנו ניתן גם טיפול הולם לצמח שהגיע זה אתה ונקווה שגם הוא יש לו תקווה. ואיחלנו צום קל למי שצם, לעבור את תקופת הבין-המיצרים בשלום, ולעם ישראל – שיהיו רק בשורות טובות, שייצא בעוצמה וצמיחה מחוזקת מהאתגרים שתקופתנו מעמידה בפניו.
לאחר מכן עברנו לחלק של עבודה המעשית.
