הפעלה בגינון לזקנים – אשל

תוכנית הפעלה בגינון

 

אשל  האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל (ע”ר)

 

 

 

אשל מפעילה תוכניות טיפול בגינון מספר שנים, מידע על פעילות אשל בתחום זה קבלנו באדיבות הגברת עדנה בן ארי מנהלת הפרוייקט:

 

פעילות גננית יזומה ומכוונת מוכרת בספרות כגינון טיפולי Horticultural Therapy , שעיקרו שימוש בצומח והטיפול בו כמדיה טיפולית באדם.

 

בניסיון ליישם תוכנית זו בארץ, החלטנו לשים דגש על פיתוח הגינון כפעילות לזקנים במרכזי יום, בתי אבות וכו’ במטרה להעשיר את הפעילויות הקיימות ולשפר את איכות חייהם של הזקנים.

 

ראשיתה של התוכנית כפיילוט בארבעה מרכזי יום ובשני בתי אבות. התוכנית לוותה במחקר הערכה שמטרתו תיעוד וניתוח התהליכים של התכנון היישום וההפעלה של תוכנית הגינון במקומות הנבחרים.

 

נבחרו מרכזי יום בעלי אופי שונה: מרכז יום עירוני במגזר היהודי, מרכז יום במגזר הערבי, מרכז יום באזור כפרי ומרכז יום בעיר ערבית בה רוב הזקנים עבדו בחקלאות. אוכלוסיית היעד כללה את כולם- התשושים, המוגבלים ותשושי הנפש תוך מתן דגש על אותם זקנים שלא הצליחו להשתלב בתוכניות השוטפות במקום.

 

מטרות התוכנית:

 

1.              יצירת אפשרויות לפיתוח וחיזוק קשרים חברתיים קיימים וחדשים, הסתגלות טובה יותר למסגרת ואמצעי לפיתוח קשרים עם הקהילה.

 

2.             הפעלה בפעילות יצירתית ויצרנית שיש בה פוטנציאל כלכלי של מכירת הצמחים והתוצרים הנלווים, כך שההכנסה הכספית תוכל לתרום למימון הפעלת התוכנית לאורך זמן.

 

 

 

ביצוע התוכנית בכל מקום דרש הכנות מיוחדות.

 

4 סוגי סביבות עבודה תוכננו לתוכנית ההפעלה בגינון- חממה מותאמת לצמחים ולאנשים, גינה פתוחה, גינה “מאפשרת”, ערוגות מוגבהות ופטיו.

 

תהליך התכנון, בחירת סביבת העבודה, ההצטיידות  והכנת הזקנים נעשו בשיתוף צוות המקום.

 

בכל קבוצת גינון משתתפים 8-10 איש הנפגשים בצורה סדירה וקבועה בין פעם אחת עד חמש פעמים בשבוע. ניסינו ליצור קבוצות הטרוגניות הכוללות אנשים עם יכולות פיזיות ומנטליות שונה, עם רקע תרבותי, ורמת השכלה שונה וכו’.

 

ההפעלה בראשיתה לוותה ובוצעה ע”י המטפלת הגננית של התוכנית שהכשירה תוך כדי עבודה איש צוות מקומי לתפקיד.

 

העבודה התבססה על תוכנית תקופתית שכללה פירוט לגבי כל מפגש ומפגש במפגש עצמו יכולה להיות עילות גננית בלבד או שילוב של פעילות עם שיחה יזומה או ספונטנית.

 

תכני השיחה יכולים להיות מגוונים כגון: חגים מועדים ועונות השנה, סיפורי אגדות על צמחים ושימושים רפואיים שונים, ותכנים רגשיים הקשורים לעולמו של האדם הזקן כמו: שינויים ותהליכים בחיים, יחסי משפחה, אובדנים וסופיות.

 

הפעלת התוכנית אם כן יכולה להתקיים בכל מקום ועם כל אדם כאשר  כל מקום מאמץ לעצמו סביבת עבודה מתאימה לו והפעלה הנובעת מתוך המטרות אשר אותם רוצים להשיג. תפיסת ההפעלה יכולה לנוע מתפיסת הפעילות כחוג ועד פעילות יומיומית במקום. בכל אופני ההפעלה השונים ישנו קו מנחה משותף של עבודה פשוטה, מהנה, מלמדת ומאפשרת ביטוי עצמי.

 

ההפעלה בגינון מאפשרת לאדם הזקן למרות מגבלותיו הפיזיות או המנטליות, לפעול כאדם בריא, חושב, יוצר ומרגיש. אדם בעל רצונות ודעות היכול לפעול ליצור ולהיות ביחסים עם עצמו ועם סביבתו.

 

התרומה עשויה להיות באחד או יותר מארבעת המישורים הבאים: הפיזי, הנפשי, החברתי והמישור הקוגניטיבי.

 

 

על בסיס  ומחקר ההערכה שלווה אותם ניתן לסכם:

 

 

1.      התוכנית היגיעה למגוון אוכלוסיות- תשושים, מוגבלים ותשושי נפש והיוותה מסגרת פעילות לגברים ולזקנים שהוגדרו כלא פעילים בפעילויות השוטפות במקום.

 

2.      המשתתפים רואים בתוכנית הזדמנות חדשה לתעסוקה הקרובה ללבם.

 

3.      הזקנים השתתפו בתוכנים בשמחה, נהנו ממנה וראו עצמם כחברים קבועים בה.

 

4.      נמצא שהתוכנית השפיעה בנוכחותה על כל באי המסגרת גם אם לא היו משתתפים פעילים בה.

 

5.      תוכנית ההפעלה בגינון הפכה לחלק קבוע בסל הפעילויות המסגרות השונות ומהווה תוכנית הפעלה חברתית ייחודית.

 

6.      נמצאה השפעה בעיקר במרכזי היום על כל פיתוח הסביבה הפיזית פירושו שהורחבו במשך הזמן סביבות העבודה בחלק מהמקומות ניתנה דחיפה לגייס משאבים לפיתוח השטח מסביב למרכז.

 

 

כיום הורחבה התוכנית לעוד 6 מסגרות והמקביל אנו מנסים לענות על צרכי ההשרה וההכשרה של המפעילים. זאת באמצעות קורס למפעילים שייפתח בשנת הלימודים הקרובה במרכז אשל להשתלמויות והדרכה, הוצאת מדריך למפעילי התוכנית שיכלול את עקרונותיה, יצירת סביבות העבודה, הצטיידות, הצמחים וגידולם, דרכי העבודה עם הזקנים , לוח פעילות שנתי וכו’ וימי עיון המיועדים למפעילים בפועל של התוכנית במקומות השונים ומטרתם בעיקר העשרה בתחומי הגינון והעבודה בקבוצה תוך התנסות עצמית ולימוד ממקרים.

 

אשל מעסיקה את המלווה של התוכנית  אחינועם בן עקיבא והיא המלווה הצמודה של כל מקום ומקום בשלבי התכנון ההתארגנות, היישום והפעלה, וכן משתתפת תקציבית בעלויות הקמת התשתית וההצטיידות.