דצמבר 1999, המועצה לישראל יפה, תל אביב

בכנס השלישי לגינון טיפולי הוחלט לחלק את המשתתפים לקבוצות דיון המתייחסות לאוכלוסיות שונות. המטרה הייתה להביא לדו כיווניות בתכנים, בניגוד לכנסים הקודמים, שבהם היו בעיקר מאזינים. ההנחה הייתה שיש אנשי שטח רבים העובדים בתחום והמסוגלים לתרום ולהפרות את הקבוצה. להלן סיכומי קבוצות הדיון כפי שנרשמו על  ידי מנחי הקבוצות.

קבוצת דיון בנושא חינוך וחינוך מיוחד

כאשר תכננו את מבנה המפגש בנושא חינוך וחינוך מיוחד, העלינו השערות לגבי נושאים שמעסיקים את הפורום שלנו. הכנו רשימה של נושאים לדיון, אשר התחלקו לנושאים בתחום החינוך ונושאים בתחום הטיפול. הגבול בין שני התחומים אינו חד וקיימים אזורי חפיפה. חשבנו לחלק את המשתתפים למספר קבוצות, כאשר כל קבוצה תדון בסוגייה אחת ובסוף המפגש תעדכן את שאר המשתתפים בנוגע למסקנותיה.

 הנושאים מתחום החינוך התייחסו למצבים בהם ניתקל/ת מורה בחינוך מיוחד :

·        כיצד לפתור מצב שבו חלק מהקבוצה רוצה לעבוד בגינה בעוד החלק השני עובד בכיתה (אין סייעת).

·        רעיונות והצעות לגיבוש שיטות עבודה מעשיות, שיתנו לילד תחושת סדר ועקביות במשך השנה.

·        איך להתמודד עם פער במוטיבציה של התלמיד כשמדובר בתרומה לעצמו (גינה אישית) מול תרומה לקהילה (גינה בית ספרית).

·        יצירת מאגר של נושאים תאורטיים המגבים את העבודה המעשית.

·        יצירת מאגר רעיונות לנושאים לימודיים המשולבים עם עבודה מעשית לילדים ברמה גבוהה במיוחד.

 

הנושאים הטיפוליים כללו:

·         קונפליקט בין הצורך הגנני/חקלאי לבין צרכי המטופל.

דוגמאות: איכות התוצר (עציץ למשל).

* כמות התוצר (על פי ציפיות המערכת).

* אסטטיקה בגינה.

*  עונות השנה.

דילמה בנוגע להחלטה על הפיכת פרוייקט למסחרי וההשפעה של מצב זה על צרכי המטופלים. דוגמה: בית ספר מחליט שהחממה שלו צריכה למכור צמחים כדי לכסות הוצאות.

• ההבדל בין גישה חינוכית לבין גישה טיפולית: הכללים השונים, הקשר השונה וכו’. מה קורה כאשר ילד משובץ בשתי המסגרות בו-זמנית, כלומר: מקבל שעות טיפול ושעות לימוד מאותו אדם.
• איך להשתמש בגינה כמקום להקניית כללי התנהגות נורמטיביים.
• אפשרויות גישור בין רצונות המטופל לבין המטרות הטיפוליות.

כאמור, זו הייתה התוכנית… בפועל המציאות הייתה אחרת וכאנלוגיה למה שקורה פעמים רבות בטיפול, נדרשנו להפגין גמישות ו”לזרום” עם הקבוצה.

התברר שהקבוצה שלנו רצתה לשמוע ולהשמיע בנוכחות כולם. בדיון עלו נושאים הקשורים למקומות העבודה השונים וכן נושאים הנוגעים לעצות בפתיחת פרוייקטים חדשים בגינון טיפולי.

החלטנו להביא כאן את עיקרי הדברים.

בנצי- מתנדב ומורה במפתן פתח-תקווה: המליץ על ניצול כלים ישנים להכנת צינורות פורחים ומכלים לעציצים, עם רציונל אקולוגי. כמו כן נתן דוגמה למכוורת כמקום משיכה לתלמידים, אשר מלבד העבודה השוטפת אף מכרו ופרסמו את מוצריהם.

·          תוארה פעילות של בריכות דגים עם גינון של צמחי מים מסביב.

·          הפיכת זבל מכלובי חיות בפינת חי לקומפוסט.

גדי- מדריך לגינון וחקלאות בנווה חורש: העלה בעיה של חוסר בשיטות אבחון, חוקים והנחיות מטעם הממסד. הוא ניתקל בכך במהלך עבודתו עם נוער עבריין אשר עובר אצלו הסתכלות בתחום החקלאות.

·          סופר על פרוייקט טיפוח סביבת בית-ספר על ידי תלמידים מכיתות ה’ על מנת לנתב אגרסיות. למנחה הייתה בעיה של מספר גדול מדי של תלמידים בקבוצה, דבר שהקשה עליו. הוצע לו במסגרת הפורום לנסות לאתר את המנהיגים בקבוצה ולטפח את יכולתם לסחוף את הקבוצה לפעילות חיובית.

ניצה- מרפאה בעיסוק מיקנעם: עובדת עם נוער בגיל 14-21 עם בעיות נפשיות בפרוייקט הכנה לעבודה. ניצה העלתה בעיה כיצד להכין את הנערים לחיי עבודה, לתעסוקה ולא להתמקד בטיפול או חינוך.

בעיה דומה הועלתה על ידי משתתפים נוספים והוצע להם לחלק את הצוות לאנשים המתמקדים בטיפול או בתעסוקה.

ארז– אמן חקלאי, עובד בבית ספר רגיל במבשרת ירושלים: הציע לצאת מנקודת ראות סביבתית כוללת כדי להקנות ערכים של בניה וצמיחה על ידי עשייה. הוא תאר הקמה של חממה מעץ שתוכננה ונבנתה על ידי הילדים בבית הספר, בהנחייתו.

 אביחי– עוסק בהוראה דרך גינון ודרך בעלי חיים: עובד בבית ספר לילדים עם פיגור, אף הוא תאר בנייה של פינת חי אשר מערבת את הנערים מהשלבים הראשונים ביותר.

ריקי– מורה לאמנות שעשתה הסבה להוראת גננות ונוי בבית ספר לילדים עם פיגור בינוני: הציעה לטפח את בית הספר עם הילדים, כדי לייפות את המקום ולגרום לילדים לאהוב אותו ולקחת אחריות עליו.

לפי הבנתנו מטרות הדיון היו להיפגש עם עמיתים, להחליף דעות ולהעביר אינפורמציה ואף ליצור מעין קבוצת תמיכה. נראה לנו שלפחות חלק מהמטרות הושגו. בין משתתפי הדיון הועבר דף קשר ונשמח לשמוע על רעיונות נוספים מחברי הארגון העוסקים בתחום.

הנחו ורשמו:

סיכום קבוצת דיון – גינון טיפולי בפסיכיאטרייה

הסדנה הייתה פתוחה ובלתי פורמלית וכללה סבב של תיאורי פרוייקטים/ קבוצות גינון של גינון טיפולי בפסיכיאטרייה כולל המאפיינים הייחודיים לתחום, במטרה לבנות קבוצת עניין והשתייכות אשר תלווה מקצועית על ידי הארגון הישראלי לגינון טיפולי.

הפרויקטים שהוצגו

·      בית חולים שלוותה: 1. תיאור פרויקט טיפולי במחלקת נוער סגורה. 2. תיאור פרוייקט שיקומי, בשלביו הראשונים, ביחידה להערכה והכנה  לשיקום.

·      בית חולים רמב”ם – צוות הריפוי בעיסוק הציג התלבטויות לגבי תוכניות אופרטיביות     עתידיות לאחר שזכה לתרומה מ”המועצה לישראל יפה”.

·      כפר עופרים – מוסד לאוטיסטים – צוות מהמוסד הגיע במטרה להקשיב וללמוד מניסיונם של האחרים כדי ליישם את הידע בהכנסת הגינון לרפרטואר הכלים הטיפוליים במקום.

·      מלכישוע – הצוות היציג את הגינון כתוכנית שיקומית להכשרה מקצועית לנוער הנגמל מסמים.

·      מעון בר דרור כפר סבא – מוסד למפגרים – מפעילת תוכנית הגינון במקום, רינת, דווחה על חוסר שיתוף פעולה מצד גורמים טיפולים במוסד ועל הקושי בעבודה לבד.

·      מועדון אנו”ש בגבעתיים – החל בפרוייקט גינון ושילוב אומנויות בגינון ומתלבט היום בהמשך הדרך והצביון מתוך שינוי במערך (שיתוף פעולה עם עיריית גבעתיים).

·      מועדון לנפגעי נפש בבית שמש – גינון בתוך המבנה בו המשתקמים אחראים לטיפול שוטף.

השאלות שהועלו במפגש:

1. העבודה בגינה לעומת העבודה בחממה יתרונות וחסרונות.

2. האם להפוך את הגינון למטרה שיקומית/יצרנית מה מפסידים ומה מרוויחים ?

3. האם גינון הטיפולי הוא אחד מהכלים הטיפוליים או אפיונו שונה לכן יש להעדיפו ?

4. איך למנוע השחתה של ציוד וחומרים ?

5. איך ליצור שותפות לעניין ולמטרה בין כל אנשי הצוות ?

דף קשר ישלח בהקדם למשתתפים במפגש.

הנחו ורשמו:

קבוצת דיון – גינון טיפולי עם מבוגרים

נפגשנו לאחר ארוחת הצהרים, בחדר גדול ולא אינטימי, לנסות ולברר מהם העקרונות המנחים אותנו בעבודת גינון טיפולי עם מבוגרים. ישבנו שמונה עשר איש ואישה במעגל ופתחנו בהכרות.

כל אחד מאתנו סיפר בכמה מילים על עשייתו בתחום. המגוון העשיר אותנו מאוד חלקנו עובדים בפועל במסגרות קיימות חלקנו מתכוונים לעתיד, חלקנו מתנדבים וחלקנו מלמדים.

את סבב ההכרות סיכמה דבי: “הגינון הטיפולי זהו תחום חדש, יש בו ידע והרבה אינטואיציה”. דבי ממשיכה ומספרת על פרויקט EDEN מארה”ב אשר מסמן שינוי בתפיסת הטיפול ובהפעלת זקנים.

לקראת המילניום הבא – מספר הזקנים עולה בשיעור רב, והגינון הטיפולי יכול לשרת רבות את האוכלוסייה בכך שהוא עיסוק נורמלי, טבעי, אסתטי ומאפשר הרחבה של פעילויות ועיסוקים שונים.

אליעזר מוסיף שדרך הפעילות, הופך העוסק בה להיות שותף בבריאת העולם – הוא מוסיף דגש לאלמנטים הרוחניים.

אוסנת מוסיפה שלעוסקים בפעילות יש למה לחכות – דרך רצף הפעילויות נוצר קשר אחר בין האנשים.

מנשה משתף אותנו בקושי אשר מעסיק אותו כרגע והוא חוסר התיעוד המקצועי בתחום אשר בלעדיו חסרות לו ההוכחות לגבי השיפור והקידום הנובעים מהעיסוק בתחום.

כמובן שמיד נזרקות לחלל האוויר מספר דוגמאות אשר דרכן מנסים הדוברים להוכיח למנשה שבשטח קיימות הרבה דוגמאות רק אף אחד עדיין לא דאג לתעד אותן.

בהמשך מתעוררת מחלוקת לגבי הסמנטיקה – השם – גינון טיפולי, הפעלה בגינון או ריפוי בגינון.

דרך השמות השונים ביטאנו את התפיסות השונות לגבי הפעילות:

טיפולית או תעסוקתית ולגבי עצמנו – מפעילים או מטפלים?

בשביל מוניקה הפעילות עם זקנים היא פחות טיפולית ויותר הפעלתית. חשוב לה לתת לזקן תחושה של שותף בעשייה אמיתית, נורמלית וטבעית.

דבי מבקשת מאתנו לצאת מהפרטי לכללי – ולרשום מספר עקרונות אשר מנחים אותנו בעבודה עם זקנים דרך המשולש זקן – צמח – מטפל.

וזוהי רשימה חלקית לגבי איך אנחנו תופסים גינון טיפולי עם זקנים:

–         פעילות המעניקה איכות חיים.

–         פעילות המעודדת סקרנות ואינטראקציה בין האנשים.

–         תפקיד המטפל/מפעיל הוא לעודד גרייה, לספק חומרים לפעילות לתכנן, להגדיר מטרות.

–         הצמח הינו אמצעי ולא מטרה.

–         הפעילות מספקת התפתחות בקשרים אישיים, מקור לגאווה ולצמיחה אישית.

–         הפעילות מספקת שינוי מעצם סביבת הפעילות הנמצאת בחוץ באוויר הצח. יש הרבה שימחה, נתינה והקניית ידע.

–         יש בפעילות הזדמנות לחוות חיים נורמלים.

–         בפעילות הצמח תלוי בי.

–         בפעילות יש התלכלכות בריאה.

–         זוהי פעילות שלא תלויה בשפה ובתרבות.

–         דרך הפעילות ניתן לעסוק בהעלאת זיכרונות, לעודד מוטוריקה שיקומית ועזרה הדדית.

לסיכום:

היה מהנה מלמד ומרגש לראות איך כל אחד מאתנו מפעיל גינון טיפולי עם זקניו בדרך שונה אך דומה – מבחינת הכוונה.

האווירה בקבוצה הייתה מלמדת ומפרגנת. הייתה הרבה סקרנות, הרבה רצון לדעת והרבה רצון לתרום.

נקווה שפורום זה יהיה לתועלת כולנו.

השתתפו: אליעזר, נורית, שלמה, אילנה, עדה, מלכה, אוסנת, דרורה, אפי, טובה, אברי, ברכה, אתי, מוניקה, מנשה, דבי, חורחה ואחינועם.

הנחו ורשמו:

קבוצת דיון – גינון טיפולי עם בעלי מוגבלות פיזית

פתחנו את המפגש בסבב הכרות בו המשתתפים הציגו את עצמם בפני הקבוצה. גילינו שהנוכחים בקבוצה באים מתחומים שונים ובעלי רמות ידע שונות. חלק גדול של אנשים העובדים עם זקנים המשתייכים לתוכניות של אשל, חלק אחר שייך לתוכניות של משרד העבודה והרווחה ועיריות שונות וגם בית אבות קיבוצי המופעל באופן עצמאי. חלק קטן יותר של מטפלים בפגועי ראש וחלק של מתעניינים חדשים למדי אשר לא עוסקים (עדיין) בפועל בגינון טיפולי.

בתחילה ניסינו להגדיר את האוכלוסייה אליה אנו פונים.

אוכלוסיית האנשים בעלי מגבלות פיזיות כוללת:

§          נפגעי חוט שדרה.

§          פגיעות אורתופדיות – קטיעות ועוד.

§          פגיעות רב מערכתיות – פגועי ראש, נפגעי אירוע מוחי  C.V.A

§          פגיעות מולדות – c.p   ספינה ביפידה.

§          אנשים עם פיגור שכלי.

§          מחלות נפש.

§      מחלות נרכשות – טרשת נפוצה M.S ,  , ניוון שרירים.

אנשים אלה נמצאים במקומות הבאים:

§          מרכזי שיקום ומחלקות שיקומיות.

§          בתי אבות ומרכזי יום לקשיש.

§          מרכזי יום לנכי צה”ל .

§          בתי חולים ובתי ספר לילדים עם נכויות.

§          בתים פרטיים.

בהמשך הוצג מודל המתאר את הפעילות בגינון טיפולי עם בעלי מוגבלות פיזית כאשר הגינון משמש לעיתים כאמצעי ולעיתים כמטרה:

 

 

לסיום הוצגו מספר מודלים של תוכניות גינון טיפולי מאנגליה, אירלנד וסקוטלנד המטפלות באוכלוסייה בעלת מגבלה פיזית.

בדיון הפתוח הועלו נושאים עימם מתמודדים בשטח. הנושאים שהועלו לאו דווקא קשורים לאוכלוסייה הספציפית:

תקציב

נושא ראשון שדובר בו הוא נושא התקציב. בכמה מקומות חוסר תכנון של תקציב שוטף יצר בעיה להפעיל את הפרוייקט לאורך זמן. לעומת זאת סיפרה שושי, מבית באייר בירושלים (אשל), על עבודת הכנה מעמיקה של מנהלת המקום לקראת פתיחת קבוצת גינון במקום. הכנה זו הוכיחה את עצמה ובמקום פועלת תוכנית מוצלחת.

הנהלה

במקרים מסוימים קיים חוסר שיתוף פעולה עם ההנהלה עקב חוסר מודעות וחוסר הכרה והבנה של תחום הגינון הטיפולי.

סביבת העבודה

החממה היא אחת מסביבות העבודה המוצעות למרכזי היום. הועלתה בעיית הטמפרטורות הגבוהות בקיץ והנמוכות בחורף אשר מגבילות את השימוש בחממה על ידי המשתתפים. קיים צורך למצוא חדר עבודה המתאים לשימוש בכל עונות השנה.

הכרה מקצועית

יש קושי עם העובדה שאין תעודה רשמית למטפלים בגינון או למפעילי תוכניות בגינון טיפולי.

 

פתרונות והצעות לשיפור !

       1.         פיתוח נושא יחסי הציבור של תחום הגינון הטיפולי.

2.         גיוס אנשי מקצוע שונים שיהיו מעין סוכנים שיגיעו להסברה.

3.         הקמת צוות שיכול לתת מספר “מפגשים לדוגמא” כדי להדגים את יתרונות התחום.

4.         ניצול משאבים מהקהילה כמו: תרומות ממשתלות פרטיות ומחוות חקלאיות   וגיוס מתנדבים שייקחו חלק בהפעלה.

5.         חסכון בחומרים: שימוש בעציצי משתלה משומשים וניצול חומרים שונים מתאימים  זולים יותר.

6.         יצירת גוף ידע בנושא הספציפי של גינון עם בעלי מגבלות פיזיות.

לסיכום, נראה שגינון עם בעלי מוגבלות פיזית מפותח כרגע בעיקר עם אוכלוסיית הקשישים ואינו מפותח עדיין עם אוכלוסיות נוספות כמו פגועי ראש, נכים צעירים וילדים נכים וכדומה.

במפגש הוצגו גישות שונות בנושא ארגון ותכנון כאשר חלק מהקבוצה תמך בניצול הקהילה לצורך השגת תקציבים וציוד וחלק תמך בתכנון מוקדם והקצאת תקציב מוסדר מראש על ידי המוסד. אין ספק שתכנון מוקדם הכולל תקציב לחומרים, ציוד ולכוח אדם עשוי למנוע אי הבנות ועגמת נפש למפעילים ולמשתתפים בעתיד.

להתראות במפגשים הבאים

הנחו ורשמו:

מיכל ליבוביץ, מרפאה בעיסוק.

עידית סימון, מרפאה בעיסוק, מרכז מרגוזה, יפו.