חברות וחברים יקרים של "אדם צומח"
ימים אחרונים של קיץ ורוחות מנשבות נושאות עימן בשורה
של שנה חדשה וזו מיוחדת ושונה מקודמותיה, שנת השמיטה.
מצווה שכתובה בתורה היא, לעצור ההרגל הקבוע אחת לשבע
להניח לקרקע, לשמוט את ההרגל ולנהוג אחרת.
להרהר, להיזכר מה מקומנו ומה תפקידנו בעולם.
שלא תהיה האדמה מובנת מאליה לשימושנו,
שנשכיל לנהוג בה בתבונה, בחמלה ובענווה.
כמטפלים בגינון אנו מתקיימים בטווח המיוחד שבין אדם לאדמה,
מוקפים באוכלוסיות צמחים ובעלי חיים אשר ממלאים את המרחב הטיפולי בנוכחות חיה ומתפתחת.
מאחלת לכל אחת ואחד מאתנו שנשכיל לנוע במרחב הטיפולי הגנני בלב פתוח ובביטחון לצד המטופלים שלנו. על צרכיהם המגוונים ורחשי ליבם בהלימה ותואם עם הסביבה הצומחת והחומרים הייחודים של חיק הטבע.
עוד מייחלת להתפתחות פנימית בקהילה המקצועית שלנו. העמקת ידע טיפולי, שיתוף בין עמיתים וקידום של יוזמות לצמיחת הגינון הטיפול בארץ.
שנה טובה ומתוקה
נטע
