כתבה מאת:  שושי מוסן לוי

שושי מוסן לוי, מדריכת קבוצת גינון טיפולי

מרכז יום  לקשיש “בית באייר ” ירושלים

המיקום של מרכז יום   “בית באייר” משרה אוירה  ראשונית מטעה, הדרך למרכז עוברת בשכונת סנהדריה שהיא שכונה דתית מאוד (בשבת הרחוב סגור) במרחק של   כ20- מ^ נמצאים קברי הסנהדרין שהוו תחליף לכנסת של ימינו.

לכאורה יש אוירה דתית אבל שנכנסים למרכז מרגישים באווירה יותר חופשית פתוחה

ומרגיעה.

כשהגעתי לבית באייר לפני שנה וקצת כבר נבחרה  האופציה של ערוגות מאפשרות

כנגד חממה, מה שלי נותר זה תכנון הצמחייה וההפעלה עצמה, הערוגות המאפשרות הן ניצול מקסימלי של השטח הפיזי, המקום  משמש חניה לבאי מרכז היום.

רעיון הקמת פרוייקט הגינון נולד די במקרה, באחד מבתי השימוש נוצרה בעיה  ומתוך שיפוץ קטן זה החלו בשיפוץ כללי של כל מרכז היום. התוצאה הייתה מפתיעה הפנים הכל כך מטופח והמפואר חייב ואילץ לחשוב על החוץ. אז נולדו הערוגות מאפשרות ופרגולה ואחר כך משתלה שמתפתחת עם הזמן.

האוכלוסייה שמגיעה לכאן הם קשישים שבסוף היום חוזרים לבתיהם חלקם מבקרים יומיים או שלושה וחלקם כל השבוע.

הפעלה בגינון נערכת חמישה ימים בשבוע ובכל יום אני מפעילה שתי קבוצות, בדרך כלל אני בוחרת נושא שבועי ומעבירה אותו במשך כל השבוע בכל מיני רמות והדגשים, בין לבין יש אנשים שאני מפעילה באופן פרטני.

המוטו בנוסף לשלושת הקטגוריות תעסוקתית, תרפית וחברתית היא יצירת אטמוספירה נינוחה ומרגיעה. אני מנסה ליצור זאת ביחסים ביני לבין המבקרים ובינם לבין עצמם. מסביב בערוגות אני מתכננת שתמיד יהיה צבע והרבה.

פינה נוספת היא המשתלה שכולה יצירתם של המבקרים, וכבר אחרי חודש וחצי של הפעלה הצלחנו לצבור מלאי של שתילים והתחלנו למכור את מרכולתנו די בהצלחה.

בתוך מרכז היום מפוזרים צמחי בית שגם הם דושים טיפול וכן שתלנו עציצי ענק שניתן לטפל בהם בישיבה על כיסא, כל עציץ הוא גן קטן לדוגמא: עציץ תבלינים עם עץ תבלין מרכזי (ער אציל), עציץ טרופי, עציץ קקטוסים ועוד….

הפעלה בנושא  צמחים מרגיעים

מטרת הפעילות: מסירת אינפורמציה, יצירת אינטראקציה בין אישית אוירה חיובית ונעימה .

אוכלוסיית יעד: מבקרים במרכז יום “בית באייר”.

סביבת הפעילות: מסביב לשולחן.

חומרים כלים ועזרים לפעילות: צמחים – מליסה, פספלורה, רוזמרין, לואיזה, בבונג, וסוגי כדורים מרגיעים, מים חמים סוכר ותה רוגע של הרמב”ם לורדים ושמיניות בריסטולים.

משך ההפעלה: כשעה עגולה אחת.

תיאור הפעילות

על השולחן מפוזרים צמחים ושלטים עם שמות הצמחים, כדורי הרגעה, כוסות תה תרמוס עם מים חמים סוכר ותה של הרמב”ם.

פתיחה – סיפור

מסיפורי אברהם סורמלו.  כתב יוסי בנאי.

מיד שאמרתי את שמו של אברהם סורמלו  נאמר לי ע”י כמה מהמשתתפים שהם הכירו

באופן אישי את סורמלו וסיפרו עליו סיפורים מהווי ירושלים של פעם. והנה הסיפור:

“בן אדם אומר סורמלו , אם אתם שואלים אותי צריך להיות דבר ראשון שמח בחלקו,הנה תסתכלו פעם על מודעת אבל, אפילו ממרחק, מה כתוב ?  כתוב השאיר שתי חנויות, שלוש  מגרשים, מכונית, בית ? לא. כתוב השאיר אישה, ילדים, נכדים נינים. בשביל זה אני אומר לכם שהבן אדם צריך להסתפק במועט, ולא צריך להרים את האף וללכת כמו אחד “שופוני יה נאס”  למה שאו מוקדם או עוד יותר מוקדם בסוף, הלא כולם יגיעו לאותה מרכזיה. אז בשביל זה כדאי לו לבן אדם שהולך תמיד זקוף שילך לפעמים גם כפוף, למה שכשזה יקרה לו, שהנפילה שלו לא תהיה מגבוה…. חוץ מזה בוא נגיד שיש לו לבן אדם אפילו ים של כסף, אה? הלא הוא בשתי כפיות לא יאכל. לא ככה? בטח ככה. אז בשביל מה זה טוב לרוץ כל החיים? לא חראם? למה להגיע לשם לעולם הבא עייף…? הנה תיקחו את מה שמו, הגיבור הידוע ההוא…. גיבור מפורסם…. איך קוראים לא…אה, נזכרתי.

אלכסנדר. אלכסנדר מוקדום… אז מספרים שאלכסנדר מוקדום הזה שהיה ידוע בתור גיבור גדול וכובש ארצות מקצועי, היה גם כן משוגע על כל מיני אנטיקות. והוא בזמן הפנוי שלו, בין מלחמה למלחמה היה הולך לכל מיני שוקי פשפשים וקונה לעצמו כל מיני דברים עתיקים. פעם איזה חרב, אנא אערף, מתקופת איכה…. פעם איזה מנורת לילה שלא תדלק אף פעם בחיים מהזמנים של פרעה… כל מיני…. יום אחד ניכנס אלכסנדר מוקדום לחנות עתיקות וראה בויטרינה זוג עיניים שמאוד מצאו חן בעיניו. תכף אמר לבעל החנות: תארוז לי את העיניים האלה, אני רוצה לקנות אותם. על ה”עיני” אמר לו בעל החנות רק תדע לך שלעיניים האלה אין מחיר. “נו פרובלם”, ענה לו אלכסנדר מוקדום, אתה רק תגיד לי כמה ואני משלם. אומר לו בעל החנות: תראה אלכסנדר מוקדום אני יש לי פה משקל, אני שם את העיניים על כף אחת של המשקל, אתה שם כסף על הכף השניה, ברגע ששתי הכפות יגיעו לגובה שווה, העיניים שלך. נו פרובלם עונה לו אלכסנדר, מסכים. בעל החנות הולך שם את העיניים על כף אחת של המשקל, אלכסנדר מוקדום מוציא חבילה של כסף ושם על הכף השניה. ושום דבר. הכף של העיניים מהכובד לא זזה. הוסיף אלכסנדר מוקדום עוד שלוש חבילות גדולות של כסף, ושום דבר. הכף של העיניים מהכובד לא זזה. בסוף הלך אלכסנדר מוקדום והביא ארגז מלא זהב ויהלומים ושם על הכף של הכסף. אבל גם זה לא הזיז את כף העיניים לטובתו. ובאותו הזמן עומד לא בצד החנות איש אחד זקן זקן לא אומר מילה, מסתכל על כל מה שקורה בשקט. מכניס את היד לכיס מתקרב לאט למשקל ומכסה את העיניים שעל המשקל ואיך שהוא כיסה את העיניים פתאום שתי הכפות הגיעו לגובה שווה אלכסנדר שואל אותו, תגיד לי למה כיסית את העיניים?

אומר לו הזקן: תשמע חביבי הלא זה ידוע שהבן אדם אפילו אם הוא נולד עם עיניים קטנות, יש לו עיניים גדולות, וכל זמן שהם פתוחות ורואות הן רוצות עוד! ועוד! עד שהן נעצמות…”

המתח והחרדה הם חלק מחיינו לכל אחד מאתנו יש סיבות להיות במתח אולי בגלל המשפחה, האישה, ילדים, נכדים שכנים, טלוויזיה רדיו, פוליטיקה ומה לא?

אבות אבותינו השתמשו בצמחים לריפוי ולהרגעה,  ביון העתיקה בהתייחסות לאדם נאמר: “יהיה מזונך רפואתך ורפואתך מזונך”.

היום הרפואה האלטרנטיבית נכנסה במלוא הדרה ובקופת חולים היא נקראת רפואה משלימה והיא משלבת בריאות הגוף עם בריאות הנפש .

קודם מניעת המחלה ורק אחר כך ריפוי המחלה.

שאלות לשיחה:

איך אתה וגופך מגיבים במצב של מתח ?

איזה פתרונות אתם מציעים כי להימנע ממצב של מתח?

איך אפשר להירגע כשאתה כבר מתוח ועצבני?

לאחר שהמשתתפים עונים איש איש בתורו, אני מפנה אותם לצמחים שעל השולחן ומספרת באופן כללי על האפשרות להירגע בעזרתם ובנוסף מזכירה את הכדורים שאת חלקם מזהים. כל צמח עובר בין המשתתפים בעזרת חוש הטעם הריח והמישוש הם מנסים לזהותם.

הצמחים לשימוש בפעילות הם:

  סיום הפעילות:

שתית תה מהצמחים הפזורים עפ”י בחירה, שתיית תה רוגע עפ”י מתכון של הרמב”ם שמורכב מפיגם, מליסה, שיבולת שועל  ועוד …….