גינון טיפולי מרכז אור (בית העיוור) בבאר שבע

חורף, קר ואנו עדיין נמצאים בימי מלחמה. ובכל זאת בחרנו לקיים סיור לחברי “אדם צומח” העוסקים ברחבי הארץ בגינון טיפולי. כמה חשובה תמיכה ולמידת עמיתים בימים הקשים הללו.

מרכז אור – מרכז רב שירותים לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה (בית העיוור), נענה לאתגר ואפשר לנו לקיים את הסיור. שרי איצקוביץ מנהלת בית העיוור קבלה את פני הבאים והסבירה על תפקידו של המרכז ושירותיו המגוונים.

יצאנו לסיור משותף בגינה הטיפולית עם קבוצת הגינון –”לראות את הגן דרך חוויה רב חושית”. לפני היציאה לסיור, ניצה דהן (אני) הדגישה בשיחה מה הכוונה לראות את הגן דרך חוויה רב חושית לאורך חלקי הגינה, חיפשו החברים ריחות, מראות, תחושות, רעיונות, פתרונות ותובנות. אילו חושים הופעלו.

הבנו כי חוש הראייה הוא החוש העיקרי בו חיינו מתנהלים. צבעים, אורות מנצנצים, צורות, גדלים (גבוה, שמן, רזה, הולך עם מקל הליכה, ממושקף, על כיסא גלגלים)… אך לאור העשייה במקום יש הבנה שניתן להישען על שאר החושים וללמוד כיצד לתפקד עם תחושת עצמאות, הנאה ולגלות את עוצמת היכולות שלנו ולחוות הצלחה. חשתי כי רק לאחר שהחברים יתמודדו עם ביצוע משימה בעיניים מכוסות, יוכלו להבין את גודל האתגר.

לכן לקראת סוף היום ערכנו התנסות עם כיסויי עיניים.

בחלקו השני של הסיור בגינה, שמנו דגש על הזמנים הקשים שאנו עוברים בעקבות המלחמה. התנסינו גם בפעילויות הפגת דאגות ומתחים בגינה מציאת שמחות והפתעות. סדר וביטחון להתמצא בעזרת רמזי התמצאות שונים בגינה. תרגילי נשימה וצעידה מדיטטיבית.

עלו שאלות רבות על נגישות בשבילי החצץ. על פתרונות ההנגשה של מגוון הערוגות המוגבהות. התכנסנו לסיפור ההתפתחות  המקצועית שלי כמטפלת בגינון במקום מזה 20 שנה. על הרצון והחלום המניע להשתפר דרך ההתנסות עם המטופלים ולמידה על קשיים ויכולות. דרך דעתם והערותיהם – המשוב שלהם, התייעצות ובדיקה משותפת וחתירה למציאת פתרונות. פיתוח ושיפור המרחב הטיפולי – ניצול הזדמנויות וטיפוח הקשרים עם כל מוסד או אדם שבחר לסייע. כך נבנה קשר רב שנים. השנה נוצר קשר עם המכללה הטכנולוגית. וסטודנטים לעיצוב ולאדריכלות נוף, מכינים ומבצעים את עבודת הגמר בגינה שלנו בחודש הבא! גם זה זרע שכדאי לטפח!

ממליצה גם לחבור לרכזי הגינות הקהילתיות בישוב. הם משאב למתנדבים וחלוקת חומרים שונים מעת לעת.

ולבסוף, בעקבות קטיף תפוז מהעץ שבגינה, התנסינו בעבודה עם כיסוי עיניים:
כל אחד גלגל והשחיל בחוט ומחט שבלולי קליפות תפוזים. במגש הונחו רצועות הקליפות וחוט המושחל למחט. תחילה היה חשש, ניסו ולמדו תוך כדי כיצד לגלגל. היכן להניח את המחט ולמצוא שוב, לבדוק את התוצאה. בשלב הזה היה שקט וריכוז רב. עם הלמידה והביטחון הופר השקט והחיוך עלה. טעמנו את השבלולים המסוכרים שהכינו עבורנו חברי הקבוצה. הוסבר תהליך המשך להכנת שבלולי קליפות מסוכרים. כמובן ניתן זמן לשיחת שאלות רבות ודוגמאות ככל שהעלו.