הגענו 19 משתתפים סקרנים מלאי שמחה למפגש העשרה מקצועית  לכרם של יעל וברק כהן.

זהו הסיור הראשון שלנו השנה וחברי עמותת "אדם צומח" העוסקים בגינון טיפולי כבר משתוקקים למפגש, ללמידה ולתמיכת עמיתים למקצוע.

הגענו למרחב הכרם וכבר נפתח לפנינו עולם של רוגע נינוחות. כל החושים בדריכות מלאה לצבעים, לקולות, למגע הצעדים בשביל ומחוצה לו. בין שמחת המפגש עם החברים חלק אחד משתוקק לספוג עוד.
יעל וברק קבלו אותנו בחום ונינוחות. וכאיל קראו את הרצון לספוג, נשלחנו מייד למשימה לחפש את הפינה שמדברת אלינו. אולי שורות הגפנים בסוף התרדמה אל מול המנופים של בנייה חדשה בבאר יעקב השכנה, בית הבוץ היפיפה שברק בנה, הערוגות האישיות, משפטי העידוד והפתגמים הפזורים, רמזי יצירות המטופלים שפזורים מסביב, הספרייה, בריכת המים הקטנה וצריף העץ למפגשי טעימות יין.

וכבר מתיישבים במעגל ומקשיבים: עצמאי בשטח, חומר. יעל ספרה בבהירות ובכנות על התפתחות המקום כמרחב טיפולי עם ההתפתחות המקצועית והמשפחתית שלהם – האומץ והנחישות להקים עסק עצמאי המכיל את שניהם יחד בעסק. קצת על היוזמה וזיהוי הזדמנויות להרחבה והעמקה של עסק שלהם. על תקציבים שיתופי פעולה ועוד. עצות זהב עבורנו!

יעל הדגישה שהיא בחרה לקבל תמיכה מקצועית של מלווה פסיכולוגית הנותנת לה מתחילת הדרך את הכוח והתוקף לדרך העבודה. משם היא שואבת את המסרים הברורים שהיא מעבירה למטופלים ובני משפחותיהם ושאר אנשי המערכת התומכת. בלי זה, היא טוענת שלא הייתה מעזה לפתוח ולנהל עסק  שעיקרו טיפול רגשי. לילדים, למשפחות, לזוגות וסדנאות לקבוצות מוגדרות.

כישור חשוב נוסף, הוא ללמוד ניהול עסקי. ממליצה על "מעוף" מטעם משרד העבודה.

החלק השני של היום היה: נפש, פרח קיר. על הטיפול הרגשי לילדים דרך גינון טיפולי. יעל חלקה איתנו סיפורי מקרה ותהליכי עומק מעבודתה הכוללים קשיים, הצלחות קטנות וקבלת הקושי במצבי טיפול מורכבים. בעיקר הדגישה את ההליכה עם המטופל כפי שהוא מאפשר, בוחר ופועל. לקבל את השתיקות וההימנעות כחלק חשוב מאד בטיפול. בעיקר כשהיא כמטפלת מאפשרת מקבלת ולא משדרת ציפיות משלה. ובוטחת במטופל ובעצמה בדרך. לרוב מתרחש תהליך של שינוי. היה זה חלק מרגש ועוצמתי. החברים שאלו ושאלו ויעל השיבה בדרכה המעידה על הכרה, אמונה והבנה בדרכה הטיפולית. וכיצד החלקים השונים ביום טיפול בן 2-3 שעות משלימים מחזקים ומתחברים לטיפול שלם הכולל את עבודתו של ברק דרך מיינדפולנס ומדיטציה.
וכבר אנחנו מוכנים לחלק השלישי: גוף רוח – מיינדפולנס ויסודות הדרהמה והחיבור לגינון הטיפולי.

בשקט המאפיין אותו, הסביר ברק בפשטות על מיינדפולנס ומדיטציה הלקוחים מהבודהיזם ומתחברים או נובעים מהטבע. מיינדפולנס – היכולת להעביר את תשומת הלב שלי ולנהל אותו סביב מה שקורה כאן ועכשיו בהווה במקום במה שהיה בעבר. לא ביקורתי ולא שיפוטי. כדי לנקות תכנים שליליים לעשות פעולה בנוכחות מלאה. דוגמאות: מחיאת כפיים, גינון הכוונה לעולם הטבע ומדיטציה.

המדיטציה  – היכולת להיות כאן ועכשיו באמצעות הגוף והחושים בתחושה מיידית. לחפש דברים תחושתיים לכאן ועכשיו. זה יכול לעזור לאנשים שהמוח מכביד, לחץ, סטרס, אובדנות, חרדות ועוד.
לפתח סט של פולנס – נוכחות מלאה להחליף את ההיאחזות בשחרור.

קיימנו בסדנת נשימות ותרגיל הגרגר הנעלם שברק הניח בכף היד כשהעיניים עצומות. התרגיל גרם לכולנו להיות מרוכזים ב"כאן ועכשיו" לנסות לגלות מיהו הגרגיר עד שהוא מגיע לשפתיים ולנגיסה קטנה ואז חווים פרץ של מתיקות ומתברר שהיה זה צימוק קטן חסר משקל.

ברק הקדיש את רוב הזמן למהות התפיסה הבודהיסטית העולם רווי סבל "דוקה". כל חיינו כבני האדם אנחנו משתוקקים למה שכבר אין או עדיין אין לנו. כבר כילד המתחיל את חיו, הרצון  שלו מביא אותו להשתוקק ולהיאחז. ואם נלקח ממנו או לא קיבל – זה גורם לו סבל. חוויית ההיפרדות ממה שהיה והשתוקקות למה שהייתי רוצה, הם הסבל. בודהה טוען שאנו חיים בבורות – כי העולם מתנהג אחרת מאיתנו. בטבע אין דבר שלא משתנה אז מדוע האדם משתוקק לקביעות? בדרכו הוא מפנה לראות את ההשתנות והזמניות בעולם. כך אפשר להפחית את הסבל.

לקבל את הדברים כפי שהם בלי לסבול, לחיות בשלום עם הדברים שמתרחשים. אנחנו יכולים לסייע לגלות ולהנות מהשינויים התופעות והתהליכים. לזהות מה מעורר סבל ומשם ניתן להוביל לבחירה – להכניס את תפיסת הארעיות כאמצעי להפחית סבל. התובנה שהדברים אינם קבועים. מי שנמצא בשלב מאד ירוד פיזית, נפשית, בריאותית. כדאי שידע שזה ארעי, זה ישתנה. גילוי ההשתנות בעקבות הגינה והטבע  יכול להביא לשחרור ותרפיה.
מעניין שבשאלה במחקרים רבים – מה עושה לנו טוב? לרוב עולים הטבע וכל מה שנמצא בתנועה והשתנות אנרגיה פתוחה. הנה  התובנה כמה הגינון הוא כלי טיפולי והבנה זו מעמיקה את הכלי הטיפולי שאנו בחרנו לעסוק בו. להשהות, לזהות ולהרחיב את חוויית ההשתנות, הפליאה, היכולת לשהות כאן ועכשיו להשתוקק אך גם לקבל את כל מה שבא בעקבות זאת כי כך זה בטבע.

את המפגש ברק בחר לסיים בטקסט של הנזיר הבודהיסטי:
טיך נאת האן מתוך הספר לב ההבנה הוצאת פראג.

טיך נאת האן/ השלום הוא בכל צעד

אם אתה משורר תראה בבהירות שענן שט לו בדף נייר זה.
בלי הענן לא יהיה גשם בלי הגשם לא יצמחו העצים, ובלי העצים לא נוכל לייצר נייר.
הענן חיוני לקיום הנייר. אם הענן לא יהיה שם , גם הנייר לא יהיה כאן. כך שאפשר לומר שהנייר והענן נמצאים בהוויית גומלין.
אם נסתכל בדף זה לעומק , נוכל לראות בו את אור השמש. ללא אור השמש היער איננו יכול לצמוח. למעשה שום דבר לא יכול לגדול ללא אור השמש.
כך אנו יודעים שאור השמש גם הוא מצוי בדף נייר זה. הנייר תלוי אפוא להוויתו באור השמש.
ואם נמשיך ונסתכל  נוכל לראות את חוטב העצים שחטב את העץ שהביאו למנסרה כדי להפכו לנייר.
אנו רואים גם חיטה. אנו יודעים שחוטב העצים אינו יכול להתקיים ללא מנת לחמו היומית.
ולכן החיטה שהפכה ללחמו מצויה גם היא בדף נייר זה.
וגם אביו ואימו של חוטב העצים מצויים בו.
כשאנו מסתכלים על הדברים בדרך זו , אנו רואים שבלי כל הדברים הללו, דף נייר זה לא יכול היה להתהוות.
ואם נעמיק ראות יותר, נוכל לראות גם את עצמנו בדף נייר זה. לא קשה לראות זאת משום שכשאנו מסתכלים על דף הנייר זהו חלק מהתפיסה שלנו.
התודעה שלך מצויה בו וגם שלי. כך שנוכל לומר שכל דבר מצוי בדף נייר זה.
איננו יכולים להצביע על דבר אחד שאיננו כאן- זמן, מרחב, אדמה, גשם, המינרלים באדמה, אור השמש, הענן, הנהר, החום.
הכל קיים בעת ובעונה אחת בדף נייר זה.

לכן אני חושב שהמלה הווית גומלין צריכה להיות במילון "להיות" זה להיות בגומלין. איננו יכולים להיות לעצמנו בלבד. עלינו להיות ביחס גומלין עם כל דבר אחר.
דף נייר זה קיים משום שכל דבר אחר קיים בו.
נניח שננסה להחזיר את אחד היסודות שבנייר לכור מחצבתו. נניח שנחזיר את אור השמש לשמש. הם אתה חושב שדף נייר היה אז אפשרי?
לא, ללא אור השמש שום דבר אינו אפשרי.
ואם נחזיר את חוטב העצים לאמו, גם אז לא יהיה לנו דף נייר.
עובדה היא שדף נייר זה עשוי רק מיסודות "לא ניירים". ואם נחזיר את היסודות הלא ניירים הללו לכור מחצבתם, אזי לא יהיה לנו נייר בכלל.
ללא יסודות לא ניירים, כמו התודעה, חוטב העצים, אור השמש וכד, לא יהיה נייר.
דק ככל שיהיה, הוא מכיל בתוכו את כל הדברים שביקום.

וכאילו לא די, בחרנו לסיים עם עידוד של צמיחה חדשה – הכנת ייחורים של גפן ישר מן הכרם כך סגרנו מעגל בחזרה לחומר.

תודה רבה ליעל ובקר על הכל כי הרי גם אתם "שלובקיימים"  וכך נמשיך את הקשר.

כתבה: ניצה דהן מרכזת הוועדה להעשרהמקצועית "אדם צומח 28.2.23