רב תרבותיות מוצלחת מן הגינה ועד הצלחת ועל החיבור שבין הגינה הטיפולית לטיפול באמצעות בישול.
רשמים מסיור בחווה חקלאית, המאופיינת בפסיפס של מורים ומטפלים, מגוון רחב של אוכלוסיות ומגוון עשיר של מוקדים ופעילויות
איך משלבים בחווה בין מגוון הרחב של הפעילויות לצרכים השונים של האוכלוסייה הרב תרבותית? ומה בין חווה חקלאית, גינה של טעם בצלחת?
הגענו לחווה שופעת צמחייה עשירה ופורחת, קיר ירוק של תות שדה, פסיפס צבעוני בחזית, עצים, שיחים. כל זה לא הכין אותנו לפנים בית הספר הנטוש שהפך לחדרי הלמידה של החווה.
מטבח טיפולי מאובזר להפליא, חדר תבלינים וצמחי מרפא שבו מעבדת מיצוי והפקת שמנים אתריים. חדר טיפול בבעלי חיים המעוצב להפליא ליצירת סביבה מותאמת לבעלי החיים ולתלמידים.
בחלל שבין חדרי הלימוד נשמע פכפוך מים של פלג ומפל הנשפכים לבריכת נוי אליה ניתן להשקיף מחלונות המסדרון וחדרי הלימוד.
את היום פתח תום שי המנהל החווה אשר סיפר על ההתפתחות לאור החזון. בהמשך, עתליה גבע וסמדר חנן, מטפלות באמצעות גינון, ערכו לנו סיור מקיף במרחבי החווה: כוורת פעילה עם ציוד מתקדם, חממה מבוקרת ומרחבי גידולי שדה. צפינו בפעילות תלמידים במטבח לאחר שפגשנו אותם מלקטים תוצרת בחלקות הגידול. שמחת האיסוף הגבירה את ההתלהבות מהכנת האוכל.
אחר הפשלנו שרוולים לפעילות משותפת בחדר תבלינים וצמחי מרפא – בקבוצות הכנו כתישת צמחי תבלין במלח, בסוכר ובשמן. צפינו בתהליך מיצוי מקצועי בקיטור של שמנים אתריים. את הצנצנות – התוצרים לקח כל אחד
בסדנת הכנה במטבח מן הגינה לצלחת הגדילו עתליה וסמדר להכין עמדות עבודה מגוונות כדי שנתנסה בהכנת מאכלים שונים מתוצרת הגינה: סלט ירקות, ספרינג רולס של דפי אורז ממולאים, קציצות חובזה, חביתת ירק וקינוח עם תאנים עם גבינת ריקוטה. ניצה הביאה מגוון כלי עבודה מותאמים ומעניינים בהם התנסינו במהלך העבודה.
הפעם זה היה מה שאכלנו בסיפוק רב בהפסקת האוכל.
על בטן מלאה האזנו להרצאת אורח בנושא: טיפול באמצעות בישול, מפי תרצה מסינג – מרפאה בעיסוק, בתום ההרצאה התקיים סיכום הכולל שיח ניסיון עמיתים, טיפים והשלכות לעבוד
חוויותיי מתלמי אחווה | כותבת איילת בן מרג'י נווה
אני נוסעת בעיר, פונה שמאלה ממשיכה ישר ומחנה את מכוניתי בחניון. החניון נראה כחניון בית הספר, הכל רגיל ונורמלי, כפי שאני מכירה.
אני פוסעת לחווה החקלאית “תלמי אחווה”, שם חסר משמעות עבורי.
אני רואה ערוגות פרחים ולפתע קיר ירוק ופורח, משהו נדלק בי.
אנחנו מתכנסות בחדר הטבע ותומי, מנהל החווה, מתחיל לדבר.
הבעתו נעימה, קולו חם וחולצתו משובצת.
וברקע עתליה, מטפלת בגינון ומורה בחווה, עליזה וצוחקת.
אני מקשיבה לתומי, ומתחילה ולהבין שהתחושה שהוא נותן כבן אדם זה היומיום בחווה, שמלבד שזהו החזון, זוהי “ההתנהלות” בפועל.
הייתכן?
קבלת האחר, שיתוף פעולה, אהבת אדם, הטבע והעולם, מסירות, מחשבה עמוקה… וקבלת ה”אני”.
ראשי, נפשי וגופי מתעוררים. ההשראה כמולקולות בחדר המופקות מתומי ומגיעות לכל דבר, לאנשים, לקירות, לכיסאות, למסדרונות ואלי.
לפתע אני חשה כמה מתן השראה הוא הוא הנביעה ממנה מתחיל החינוך, אהבת הלמידה ומימוש פוטנציאל העצמי.
האם זה יתכן שבמבנה בית ספר ישן בו יכלו להיות כיתות עם 40 ילדים ומורה אחת,
יכולת מועטה לראות את האדם שבתלמיד,
יכולת מועטה לתמיכה וליווי,
יכולת מועטה ליצור עניין לימודי אמיתי,
יכולת מועטה לחבר ילדים לכוח שמשפיע עלינו כל כך – הטבע,
האם יתכן שתקום מציאות חליפית?
מציאות בה הכיתות קטנות, המורים והמורות “מורעלים” בחדוות הלמידה ובאהבת האדם?
מציאות בה הטבע הוא הוא מחולל הלמידה והאהבה?
מציאות בה ילדים אוהבים לבוא לבית הספר, נהנים בלימודים,
מציאות בה ילדים נראים והם המוקד לאכפתיות אמיתית?
עוד דמעה ועוד אחת…
זה מגיע לנו.
זה מגיע לילדים.
האומץ להגשים ולממש את ה”נכון”.
במימוש החינוך האמיתי, הטיפול מגולם פנימה.
אין הפרדה המלאכותית בין “חינוך” ל”טיפול”.
הפרדה שנעשתה משום שהחינוך בארצנו, הלך לאיבוד.
הלך לאיבוד והיה צורך נואש לעזור לילדים הנאבדים, האבודים, הבלתי נראים.
כמה שזה מרגיש שלם, נכון.
בתוך זרמי האהבה, הפתיחות, התמיכה, השיתוף והאמונה באדם וקבלת האחר, מתרחשת למידה אמיתית וכיפית בבישול במטבח,
בטיפול וחיבוק בפינת החי
בכוורת המדהימה, שם יש הבנה לליבה של הדבורה בנוסף להבנת ליבו של הילד.
בחממת ההיי טק והמעבדה המשוכללת שנועדו לספק את תאוותם של המוחות הצעירים המשתוקקים לחקור.
באיסוף מי הגשמים,
בגן הירק הנרחב שנראה כשדה יבולים המקיים קהילה שלמה.
ובתוך הרוח הזו, האנשים שאמונים לקיומה של הרוח הזו שחגה וזורמת בין הפרחים, הדבורים והכיתות.
הדבוראי המאושר,
אב הבית הצנוע שעושה הכל,
מנאר עם קבוצת תלמידיה שמכינים ארוחת הזנה נפלאה במטבח, בשמחה ובחיוך.
ומורים נוספים שאת שמותיהם אני לא זוכרת.
תודה על האומץ, המימוש וההשראה.
ותודה אחרונה לניצה וסמדר, מגיע לכן חיבוק חזק וחיוך גדול!
כן, אתן משפיעות על חיינו, ברוח עשירה וחמימה.
אילת בן-מרגי נוה.
הצצה לפעילות במטבח בסיור לחווה בלוד