סיור למשתלת שדות חמד

חממת ייחורים:
חממת הייחורים או בית השרשה הוא למעשה המקום בוא מתחיל תהליך הגידול של הצמח , אם זה מייחורים, זריעה, חלוקות, תרביות רקמה וכו’…
בית ההשרשה בנוי כחממה כאשר קיר אחד הוא מזרן לחות ומולו מאווררים גדולים להוצאת אוויר.
שולחנות גידול עליהם נניח את מגשי הייחורים ומעל כל שולחן רשת מתזים אשר תרסס את הצמח לשניות קצרות בהתאם למזג האוויר.

כאשר נועצים ייחור במגשי ההשרשה הוא אינו יכול לשתות מן האדמה משום שאין לו שורש ועלינו לתת לו בעזרת המתזים השקיה על העלים כדי שלא יתייבש.

בזמן הזה הצמח שולח חומרי השרשה אל האזור החתוך ומתחיל לייצר קאלוס.

קאלוס: רקמת הגלדה של העץ, שממנה הצמח יוציא את שורשיו.

ברגע שהייחור פיתח קאלוס אנו מעבירים אותו לשולחן יבש בלי מתזים משום שברגע שיש לו אפשרות לשתות מהאדמה הוא ירכיב כאשר יקבל גם מים מכיוון העלים.

החממה כראי לעבודת המטפל בגינון:

עלינו כמטפלים קודם כל לדאוג לסביבה תומכת ומכילה של המטופל עוד ליפני המפגש אתו

ניקח בחשבון שבמפגשים הראשונים עלינו לתת לו את כל התנאים שידרשו להסתגלות ועלינו להיות קשובים ומוכנים להעברה של המטופל במרחב הטיפול במידה והתקדם או במידה ויש קשיים .

המפגשים הראשונים הם אבן הדרך שלנו להצלחת התהליך עם המטופל ובמידה ועברנו את השלב הראשון בהצלחה אפשר יהיה להתקדם לשלב הבא כאשר המטופל מוכן לזה .

חממת הקשחה

מחממת ההשרשה יצאו הייחורים שהשרישו, לחממה בשטח אשר ממוקמת בשמש מלאה בלי הצללה ופתוחה משני הצדדים. בחממת ההקשחה הצמח יצטרך להתמודד לראשונה עם שמש אמיתית כמעט בלי לחות ובטמפרטורה יותר גבוהה בדרך כלל ,

הצמח ישהה בחממת ההקשחה בין שבוע לשבועיים ומשם יעבור למערך השתילה , יישתל בעציץ ייעודי וימוקם בשטח להמשך גידול.

חממת הקשחה כראי לעבודת הגינון

בשלב הזה של המפגש עם המטופל אנחנו כבר אחרי שלבי ההיכרות , נוצרה ביננו מערכת יחסים של אמון והמטופל כבר מבין שאנו לוקחים אותו יד ביד ומובילים אותו בביטחון דרך חדשה שאינו מכיר אך תוצאות ראשוניות בתהליך מאפשרות לו להאמין שהדרך נכונה והוא יפתח בפנינו עוד דלתות להיכנס דרכם אל ליבו .

שטח גידול

אל שיטחי הגידול המורכבים משולחנות רבים מגיעים הצמחים אחרי שיצאו מחממת ההקשחה. בשטח פרוסים המון שולחנות המותאמים לסוגים שונים של גודל עציץ , רשתות הצללה מסוגים שונים של אחוזי הצללה, זמני השקיה שונים בכל שולחן ושולחנות גידול שנמצאים בשמש מלאה לחלוטין בלי אפשרות להגנה על הצמח מנזקי מזג האויר.

שטח גידול כראי לגינון הטיפולי

בשלב הזה של הטיפול אנו כבר מכירים את המטופל היטב ונדע לנווט את הפעילות אתו בהתאמה אליו , האם עדין יש צורך לגונן עליו (רשת הצללה ) או האם הוא יכול להתמודד לבד עם מורכבויות בטיפול (שמש מלאה ). נדע להתאים את הטיפול המדויק עבורו כאשר השליטה על המשך הטיפול בידינו .

שיטות השקיה

ישנן המון צורות בהן אנו יכולים להשקות את הצמח :

השקיה בצינור גינה , מזלף, טפטפות השקיה עליונות , מערכת השקיה עם צינור טפטוף ומערכת טפטפות .

בסיור עמדנו ליד שולחן בו ממוקמים צימחי האם מהם אנו קוטפים את הייחורים , כאשר על שולחן אחד ממוקמים מספר צמחים שונים עם דרישות שונות עלינו להתאים את ההשקיה לכל צמח בנפרד , למדנו שכדי לאפשר את צורת העבודה הזאת אנו משתמשים בתמנון השקיה .

אל צינור ההשקיה מחוברת טפטפת לדוגמא של 4 ליטר לשעה וכאשר נחבר אליה תמנון של 4 זרועות השקיה נקבל ליטר לשעה בכל טפטפת , בהמשך הצינור נוכל לשים טפטפת של ליטר לשעה וכאשר נחבר אליה תמנון של 4 טפטפות נקבל 0.250 ליטר לשעה .שיטה זו מאפשרת לנו למקם על אותו צינור השקיה צמחים שונים עם צרכי השקיה שונים ועדין להצליח לגדל את כולם על אותו מחשב השקיה שנפתח באופן קבוע .

שיטות השקיה כראי בגינון הטיפולי

רובנו עובדים עם קבוצות מטופלים בדרך כלל ולא פרטני, שיטת השקיה זו מלמדת אותנו שישנה אפשרות להתאים את אותה פעילות עם שינויים קטנים מותאמים לכל מטופל גם אם שטח העבודה שלנו מצומצם והרכב חברי הקבוצה לא הומוגני.

עלינו לשים לב לפרטים הקטנים להם זקוק כל מטופל ומטופל ולעזור לו לקבל אותם דבר שיאפשרו בסופו של דבר לקבוצה אחת אקלקטית של מטופלים לשהות בחלל טיפולי אחד ולהרגיש בבטחה כל אחד עם צרכיו האישיים שלו.

ייחורים

“ייחור הוא חלק מנותק מצמח האם המצמיח שורשים ענפים ועלים “

למדנו בסיור שכדי להצליח עם השרשת הייחורים עדיף לנו לא לקטוף ייחור אמירי אלא ייחור צידי היוצא באלכסון בגבעול הצמח . הסיבה לכך היא הגיברלינים (הורמון הגדילה) העובר בצמח בצורה ורטיקלית (מלמעלה למטה). לכן בייחור אלכסוני הגיברלין עובר פחות מהם, נמצא יותר זמן בתוך הענף ולכן נמצא שם כמויות יותר גדולות –  דבר שמעלה לנו באחוזים גבוהים את ההצלחה עם הייחורים בהשרשה.
שלה הייחור הוא השלב העדין ביותר של הצמיחה. עדיין אין שורשים המאפשרים הזנה ואחזקה של הצמח – לכן זה השלב שהצמח זקוק לסביבה לחה כדי לשרוד ההשריה בערפול מלמעלה – כל עוד לא התפתחו שורשים אספקת המים דרך העלים – מלמעלה למטה. במנות קטנות במרווחים קטנים בין ההשקיות – יכולת ספיגת המים קטנה. רק לאחר שיתפתחו השורשים ניתן לספק את ההזנה וההשקיה מלמטה למעלה – מן השורשים. 

סוגי אדמה

למדנו על מצע שתילה לצמחים ועמדנו על ההבדלים בין כמה סוגים של תערובות שתילה ועל תוספות חיוניות להצלחת הגידול .

נעדיף תמיד תערובת שיש בא חלקים גדולים של חומר לדוגמא שבבי קוקוס , סוג אדמה זה מאוד אוורירי לא מחזיק הרבה מים ונותן לנו המגדלים שליטה יותר בטוחה בכמויות המים אותן יקבל הצמח מצע מנוקז.

ורמיקוליט: מינרל טיבעי הבנוי שכבות שכבות אשר לוכדות בתוכן את חומרי ההזנה לצמח ומשחררות אותו בצורה איטית אל מערכת השורשים.

פרלייט: מחצב אינרטי אשר יכול לשמש כמצע או כתוספת לתערובת מוכנה. בעל יכולת ספיחה של מים ושמירה על לחות הקרקע.

קלקר: חומר פלסטי מעשי ידי אדם .

טוף : סלע געשי בעל נקבוביות הנוצר מדחיסה של אפר געשי, הטוף מגיע בגדלים שונים .

יש לשים לב שהטוף מעלה את רמות הקשיות במים ולכן עלינו לשטוף אותו כמה פעמים לפני הכנסתו אל תוך התערובת .

תערובות שתילה בגינון הטיפולי

שימוש בתערובת שתילה והכנת כלי לשתילה היא פעילות בפני עצמה עם המטופל המזמנת מגע בעבודת ידיים.

מתאימה בעיקר כאשר ישנה בעיה עם וויסות חושי אצל המטופל. במידה ואנו מזהים התנגדות אפשר בהתחלה לעבוד עם כפפות גינה לעבור לכפפות ניילון וליד חשופה .

חלק מהמטופלים יעדיפו בסופו של דבר לא לגעת בתערובת השתילה ויעבדו רק עם כפות שתילה .

תמיסת השקיה

תמיסת השקיה היא למעשה מים מהברז אליהם הוספנו חומרי הזנה (דשן)

למדנו על אפשרות השימוש במד EC , מודד מוליכות חשמלית במים הנובעת מריכוז מלחים בתמיסה .

שימוש במד זה נותנת לנו את האפשרות לדייק את כמות הדשן שאנו נותנים בכל השקיה לצמח. יש לשנות בהתאמה לפי עונות השנה בהתאם לרמת הפעילות של הצמח (בחורף ניתן פחות דישון ).

בשיטה זו נדע להתאים לכל קבוצת צמחים או צמח יחיד את תמיסת ההשקיה המדויקת לו (לאחר בירור ולמידה ) ובכך נגיע לתוצאות מקסימליות בגינה .

השקיה כראי לגינון הטיפולי

אחרי שעברנו את כל הדרך עם המטופל ואנו כבר נמצאים במצב טיפולי בו אפשר לרדת לדקויות ולאתגר את המטופל עם פרטים יותר מדויקים. נדאג לטיפול פרטני התואם את הצרכים האישיים שלו בלבד כפרט ולא כקבוצה ובכך נוביל אותו להצלחה .

לסיכום:

תודה לכל מי שהגיע והיה שותף לסיור .

למדנו שכמו בכל דבר בחיים בגינה ובטיפול עלינו להתחיל מקרקע יציבה עליה נניח לאט לאט את היסודות ומשם נתקדם לפרטים הקטנים ,

נזכור שגם כאשר מדובר במטופל צמח או ילדינו שלנו, אנו לא מגדלים אף אחד אלא רק מזמנים את התנאים המאפשרים להם את המקום והתנאים הנכונים להתפתח לבד.

למדנו שאפשר לבודד תנאים להתפתחות גם כשהסביבה פחות מתאימה בהתאם לצרכי ההתפתחות האישיים. כמו בחממה האישית בה זרענו זרעים של חוטמית הזקוקה לתנאי סתיו עם יום קצר כדי לנבוט. אנו נפתור זאת ע”י כיסוי החשכה בשעה התואמת את אורך היום הקצר. ניתן לספק לזרעים גם אחוזי הלחות הגבוהים – ע”י זריעה באדמה לחה וכיסוי סגור של מעגל לחות פנימי.

גם במעשה הטיפולי ניתן לבודד את הצרכים הייחודיים המאפשרים נביטה וצמיחה אישית.

לסיור הגיעו משתתפים רבים מלאי סקרנות, במהלך הסיור עלו שאלות מקצועיות רבות שהעידו על העניין והצורך בידע גנני שתלני מקצועי בצד החיבור למעשה הטיפולי. ארז  יניב חברנו – הסביר בבהירות ובתבונה רבה כל שאלה שעלתה. זכינו להגיע ולהכיר את היכולות לסייע לכולנו להצליח בגידול ובטיפול גם יחד  תודה לארז ולבעלי המשתלה על שזכינו ליום מעשיר.

בהצלחה לכולם!