נכחו: 14 משתתפים.
התכנסנו תחת עץ אלון עבות. על הדשא נפרשו מחצלות פוזרו כריות ומעט כסאות. שולחן קטן עם תה צמחים לשם הובאו גם העוגיות שהחברים הביאו.
מירב פתחה האת המפגש במבוא : מה זה עבורה לחיות במרחב אקולוגי וכיצד התגבשה גישה זו לחיים. עוד מילדותה היא זוכרת את תחושת הבזבוז עם כל השלכת פסולת לפח. למדה להכין קומפוסט אך מהר מאד הבינה שהעניין הוא – לקיחת אחריות על איך שאנו חיים ולנסות להיות מודעים על ההשפעה של דרך חיינו על הסביבה. ובהדרגה יצרה בועה בקיבוץ תוך שהיא מנסה ליצור תרבות חיים לא מכלה אלא ברת קיימא. תהליך דומה קרה לביתה סהר כשבעקבות משימת חקירה מביה”ס הדמוקרטי בחדרה, בו למדה. יצאה לקורס פרמאקלצ’ר בחוות אדממה אצל גור בניר משה. וכך שתיהן החלו ליישם צעד אחר צעד את המשמעות שלהן לחיות במרחב אקולוגי.
תחילה ניסו לברר בעזרת תרשים מהי דריסת הרגל האקולוגית שלי? – איך מה שאני עושה משפיע על הסביבה: כמה הורס כמה מאפשר ומה אני יכולה ללמוד מכך ולתקן.מה אני מכניסה הביתה האם הורס או מבריא. התרשים מתייחס באופן ישיר אלי ואל באי ביתי כמייצרים דברים, וכצורכים. אנו מייצרים אשפה שאף אחד לא צריך אז זוהי פסולת כעומס על הסביבה. אך אם יש לה שימוש, זה לא פסולת אלא משאב. מכיוון שרוב תהליכי המיחזור מזהמים , פתרונות פרמאקלצ’ר הם במעלה הזרם. כלומר אם כבר נוצרה בעיה ויש צורך לנקות אולי נלמד להימנע ממנה. למשל אם מראש בונים מערכת ללא ביוב, אין צורך לנקות. לצרוך פחות, לפתור בעיות במורד, לצרוך שנית למצוא שימוש למה שפעם נחשב כפסולת – לא זורקים. כמו בטבע שלושת הל’: להקטין צריכה להשתמש שנית, למחזר – למנוע זיהום.

בתרשים התייחסה לבית ולגן מה יש בבית שאפשר להשתמש שנית ומה שמוציאים ממנו – (פסולת?), מי צריך?

עתה, ניתן לתכנן את הגן ופתרונות המים וכל שאר צרכי הבית ותוצאותיהם.

בתכנית ניתן מענה למים היוצאים ממנו לאחר השימוש: מים אפורים – מי המטבח.
מים קולחים – מהמקלחת כמעט נקיים שכן מירב משתמשת בסבון כביסה תוצרת עצמית ללא כלור. מים אלה מגיעים ישירות להשקיית עצי הבוסתן וגן הירק. הקטנת צריכה גם מתייחסת למספר המקלחות וכמות המים למקלחת. מים שחורים – מן השירותים. גם בשירותים כמו בקומפוסט מכסים בנסורת או עלים של ברושים ומעבירים לערימת הקומפוסט המתהווה. שם בתהליך הקומפוסטציה, בטמפ’ של 600 הערימה מחוטאת. הערימה נשארת שנה סגורה. החום יורד ומתפתחות בה בקטריות המהוות אנטיביוטיקה טבעית. אם מוסיפים תולעים אדומות לערימה, החיטוי רב יותר. כדאי לבדוק במעבדה אם אכן הקומפוסט מחוטא. אודות תהליך הכנת קומפוסט ניתן ללמוד מהספר: זבל אנושי / טליה שניידר.
חימום וקירור הבית – בקיץ מוציאים את המכשירים פולטי החום למרפסת: מקרר, כיריים לבישול. דואגים לפתוח כיווני אוויר המצננים את הבית. ובחורף, מכניסים אותם הביתה ומקפידים על מניעת בריחת חום.
הקטנת צריכה ושימוש חוזר הם דרך חיים אצל משפחת חופי. סהר, ביתה הראתה לנו תחבושות היגייניות רב פעמיות מבד מגבת ולחצניות – השתמשי ושטפי. עיתון, קונה יחד כל המשפחה המורחבת ומעבירים זה לזה. ספרים, בד”כ משאילים.
מה עוד חשוב לקראת תכנון מרחב הבית? התכנון נעשה במעגלים מהפרט במרכז מה צריך להיות במעגל הקרוב ומה במעגל רחוק יותר. ובהתייחס למה שנכנס ומה שיוצא מהבית. במעגל המצומצם, גינת הירק. במעגל השני – הבוסתן. במעגל השלישי – מקום אגירת המים. אם יש אפשרות למעגל נוסף – אפשר למקם את פינת החי רחוק בשל הרעש והריח.
לקראת פיתוח הבית והגינה עורכים הסתכלות בסביבה: כיווני הצל, המרזב, השיפועים וכו’ כך ניתן להתחשב גם בגורמי טבע – שיטפונות בחורף מניעת נזקים וניצול המים.

יצאנו לסייר ואכן, העקרונות עליהם דברה ניבטו אלינו מכל עבר.
לניצול מי הגשם, יצרה מירב טרסה ניכר שהגשם האחרון היטיב עם הארטישוק ומה שלידו. כמו כן בנתה סוהֵל – תעלת מים שעל גדותיה עצים הנהנים מהמים.
ולגבי תכנון הגידולים. הכינו טבלה של “ירקות חברים” אילו ירקות מסייעים זה לזה בזמן הגידול ואילו דוחים או מזיקים זה לזה. ארטישוק ואפונה, טוב לגדל זה ליד זה. גם תירס, שעועית ודלעת חוסכים חיפוי ואמצעי טיפוס. צמחי תבלין בעלי ריח חריף, מהווים כדוחי מזיקים בין הירקות וגורמים להסחה. שיבה עם חסה או כרוביים. ריחן ועגבניות. עגבניות וקטניות הקושרות חנקן. עגבניות, סולניים בכלל ובטטות, כדאי בכל עונה לגדל בערוגה אחרת. מזיקיהם נשארים בקרקע לפחות עונה נוספת.
ערוגה מוגבהת המכונה: ערוגה – עוגת שכבות הורי המתכון: 1. מכינים מסגרת – תבנית אפייה עשויה מכל הבא ליד: ענפים, חלקי רהיטים שלא נחוצים לאיש, ועוד. 2. מפזרים ענפים, עלים שנגזמו ודוחסים היטב. 3. מפזרים מעל קומפוסט חצי בשל – של בע”ח או מחטי ברוש שנערמו מתחת לעץ, שאריות מהמטבח וכו’. 4. מכסים מעל אדמה 5. מעל קומפוסט בשל. מערבבים יחד את הקומפוסט והאדמה – 10 ס”מ אחרונים. ועתה ניתן לזרוע או לשתול. ושכבה אחרונה 6. כיסוי עלים לחיפוי.

תוך כדי הסיור, מירב התעכבה והרחיבה כמה טיפים מעשיים:
צמח הפיגם שהוא אנטי דלקתי מאלחש חזק ביותר. כיצד מכינים שמן מרפא: דוחסים וממלאים צנצנת זכוכית בעלים, גבעולים וגם פרחים של פיגם. אחר ממלאים עד גדותיה את הצנצנת בשמן נושא: שומשום, זרעי ענבים, זית, חמניות, שקדים. מניחים את הצנצנת במקום מואר אך לא שמש ישירה לשבועיים. אח”כ מסננים והשמן מוכן לשימוש. את העלים משליכים לערימת הקומפוסט כמובן. להגברת הריכוז, אפשר שוב למלא צנצנת בעלים וליצוק אליהם את השמן מהמיצוי הראשון ומניחים לשבועיים נוספים בשמש ישירה, מסננים ומשתמשים.
הכנת דשן טבעי נוזלי: חומר פסולת אורגאני כל שהוא מהנמצא בהישג יד(גללי חמורים, סרפד, חרציות ועשב רענן כל שהוא מהעישוב או צמחים בוגרים פרחים וכו’) 1/3 מנפח הדלי. מוסיפים 2/3 מים לדלי ומשהים 4-10 ימים למיצוי. מסננים ואז, כל יום מערבבים כדי להכניס חמצן לתהליך. זהו דשן נוזלי מרוכז ביותר יש לדלל פי 10 ולתת כוס דשן מדולל לצמח בבסיסו.
הכנת מייבש סולארי: ניצלה ארון ישן, את גב הארון הפנתה כלפי השמש. הניחה חלון זכוכית ממוסגר בשיפוע כמו קולט שמש של דוד שמש הכולא את חום השמש. ניסרה ארובה מגב הארון פנימה לאורך כל המדפים והחוצה – לתנועת האוויר החם. ואת הענבים, פלחי תפוחי עץ, עגבניות וכו’ מניחה בשכבה אחת על כל מגש רשת כמגרה. בקיץ תוך יומיים מקבלים תוצר מיובש
מערכות המים. מערכת המים האפורים מהמטבח. עם המים לעיתים יוצא גם חומר אורגאני. מכיוון שהחומר האורגאני צף, יצרו מבריכת האגירה הראשונה יציאה הנמוכה ב-10 ס”מ והמים הזורמים הלאה, נטולי חומר אורגאני. אך כדי לזקק אותם הם מועברים דרך 3 אמבטיות טוף או חצץ שבהן צומחים צמחי מים וגדה: סוף, גומא, קנה, קנה הודית. הצמחים מנצלים את החומר האורגאני שנשאר והמים יוצאים מזוקקים. בחבית העליונה של ראשית המסלול, צריך מידי פעם לפתוח ולפנות את החומר האורגאני הצף – אל ערימת הקומפוסט כמובן. מירב מציעה לבנות דגם שקוף כדי להסביר את התהליך. במיכל שקוף של פירות (נספק), שותלים גומא קטן בטוף. ומשתמשים בצינור שקוף של רצפים או אקווריום אליו מחובר משפך לכלי נוסף. והתלמידים יכולים לצפות בתהליך ולבדוק את מצב המים לפני ואחרי.
הכנת בריכת חורף עם אדמת ביצה. הבריכה בנויה כסנדביץ’. יוצרים בור בצורת כליה או שעועית המאפשר נישות. מרכז הבור כ 1/2 מ’ ובדפנות רדוד. על הקרקעית שמים שטיח ישן ועליו יריעת ניילון אטום. מעל עוד שטיח כדי להגן על הניילון וכדי שיסייע באחיזת הצמחים. את הניילון יש לקפל בקצוות על השטיח כלפי פנים הבריכה כדי למנוע בריחת מים. מכסים את הדפנות באבנים, עציצים, בולי עץ שיהדקו כמשקולת וייצרו מראה טבעי. שמים צמחי מים בעציצים שהשכבה העליונה היא טוף, כדי שהרדמה לא להעכיר את המים ותישטף מהעציצים. ואפשר להוסיף אבן משקולת אם צריך לייצב. חשוב להכניס למים דגי גמבוזיות האוכלים את זחלי היתושים. לאט לאט הבריכה מאזנת את עצמה. אין צורך במשאבה.
כיצד מתמודדים עם החום בקיץ והקור בחורף ובכל זאת מקטינים צריכה? בקיץ, מירב מוציאה למרפסת מהמטבח את פולטי החום: את המקרר והכיריים ואז, הקפדה על כיווני החלונות ותנועת האוויר, מאפשרת להתמודד עם החום בקרירות. ובחורף להיפך. מכניסים פנימה את המכשירים פולטי החום ומקפידים על מניעת בריחת חום.

סדנת יצירה
סהר חופי הבת של מירב ערכה תצוגה של תוצרים המעידים על הקטנת צריכה שימוש חוזר ומיחזור.
כלים מבוץ: מערבבים יחד 1חול 2 חרסית 1 קש או נסורת עדינה או עשבים יבשים. לשים מעבדים ועתה ניתן לעצב כוסות, צלחות, עציצים יכו’. אפשר לאחר הייבוש לצבוע בצבעים עמידים למים או אחרים אך יש לצפות בלקה שקופה.
מחברות ממוחזרות. מקפלים ניירות שהודפסו מצד אחד כך שהדפוס יהיה פנימי זה לזה. אוספים יחד את הדפים כך שהקיפול – הצד הסגור חיצוני ואת הצד הפתוח מנקבים ומשחילים שרוך או מהדקים. כדאי לעצב כריכה מעניינת מקופסת דגני בוקר למשל ומעצבים כיד הדמיון.
אריגה בעיתון. מרצועות עיתון ניתן לארוג תיק, תחתית לסירים חמים, ועוד.
בגד ישן (מבד לא סינטטי), ניתן לחדש ע”י צביעה – מרתיחים מים עם חומר המפיק צבע: בצל, פרחי רימון, עלי שסק, ועוד כיד הדמיון והניסיון. מוסיפים כמה כפות חומץ ומבשלים עד לקבלת הצבע הרצוי.
נעליים ממוחזרים מחלקי נעליים ותוספת סרוגה מניילון של שקיות מזון.
יין רימונים: סוחטים רימונים במסחטת הדרים. ממלאים 1/4 בקבוק סוכר ו 3/4 בקבוק מיץ רימונים. משאירים 5 ס”מ לתסיסה. סוגרים את הבקבוק בפיסת בד עם גומייה. כעבור חודשיים, כל הסוכר עובר תסיסה והיין מוכן.
סלים וכובעים משקיות ניילון. ניתן לסרוג כמו במסרגה אחת את שקיות הניילון המציפות אותנו. גוזרים כל שקית לרצועה ארוכה אחת. ניתן לשלב צבעים שונים של שקיות לדוגמה.
סירופ חרובים – מצוין נגד אפטות פצעים בפה ונגד דלקות גרון. שוברים חרובים מרחיקים את החרצנים ממלאים את הסיר עד שפתו.מכסים במים ומשרים למשך הלילה. למחרת, מסננים ומבשלים את מי משרת החרובים עד שהנוזל הופך סמיך. אפשר לערבב את הנוזל הסמיך עם טחינה ויתקבל טעם של חלבה.

סדנה להכנת קומפוסט
מירב הפעילה אותנו כפי שניתן לעשות עם תלמידים, מטופלים פעילות של עשייה ומודעות בצידה. על המחצלת הונחו פירות שונים, קרש חיתוך, קערות סכינים מסחטת הדרים וכלי אכילה. מירב מתחילה בשיחה כשבידה כמה שקיות עם פירות. אני מגיעה עם פירות מהשוק ואתם מוזמנים להכין סלט פירות. יש כלי עבודה, קערות לפירות וקערות לפסולת. לאחר הקילוף והכנת הסלט. מתבוננים ומגלים שקערת הקליפות והפסולת גדולה יותר מקערת הסלט. ממיינים את קערת הפסולת לחומר אורגאני ופסולת לא מתכלה. ובשיחה מסבירה שגם חומר אורגאני במזבלות לא מקבל חמצן ולכן לא מתפרק אך פולט גז מתאן הרעיל לאטמוספרה ומזהם את האוויר ואת מי התהום.

עוררה בעיה: איך פותרים את בעיית השקיות? אפשר להשתמש שוב, לקחת אותן לקניות הבאות, למחזר להכין מהן סלים וכו’ אך זה לו פותר את הבעיה מי צריך הרבה סלים, לא תמיד אפשר לבוא עם השקיות הישנות גם מחזור לא פותר את הבעיה אלא דוחה אותה מעט. . מציעה להתעקש לא להסכים לקנות במיכלים. מציעה לשנות הרגלים: לא לקחת ניילון – אלא למלא את המצרכים בארגז. לבוא עם כמה שקיות בד לשקילה בלבד, לשימוש חוזר.קומפוסט יוצר מעגל שלם בטבע כמו בטבע. העץ משיר עלים ופירות שמתמחזרים באדמה. מה קומפוסט צריך? להפריד מזון לדלי – שמים בערימה. קומפוסט הוא כמו עוגה, חיית מחמד. צריך מים, חמימות, אהבה, שם (קומפוסט), אוכל, טיפול, בית, אוויר.
המחסה – ארגז מאוורר, צמיגים אחד על השני, משטחי עץ, רשת עם ברזנטים, סלי כביסה, חבית גדולה מחוררת שרצוי לאטום עם רשת מפני מכרסמים.בתחתית המחוברת לאדמה מרפדים זרדים וענפים
לאוורור 1/2 מ’ עליו שופכים את הפסולת: עלים, קליפות, שאריות קפה, שאריות מדורה, שקיות תה, תבשילים, בשר, שמן גם, גבינות, דואר, עיתונים החתוכים לחתיכות קטנות. ערימה רטובה – זה אוכל של חיית המחמד – מכסים בשכבה טובה יבשה – להגן על חיית המחמד: עלים יבשים, קש יבש, דשא כך נוצרים כיסי אוויר, חום. בקיץ, ממטירים 3-4 פעמים בשבוע אחרי שמתחממת ל 600 מכסים בחומר יבש, מכסים ביריעה, בדים, גזם טוב כשמפסיקה להתחמם – אחרי 3 חודשים, מתחילים להגיע יצורים מפרקים ואפשר להוסיף תולעים. קומפוסט טוב הוא שחור ובריח אדמת יער טחובה ומלא חיות. אם יש זבל אנושי מחכים שנה עד לחיטוי מלא לפני שימוש. אם אין בערימה זבל אנושי אז כעבור 3-4 חודשים,
הזבל מוכן.

ספר מומלץ: זבל אנושי / ג’וזף ג’נקינס / המדריך השלם.

אלון התבור – בעונת הסתיו ניתן לאסוף את הבלוטים ולהשרות במים בכלי שטוח עד הנביטה. שותלים במיכל חלב שהוא גבוהה יותר מעציץ השורשון באדמה יהבלוט למעלה ומחכים עד הנביטה. פעם בשבוע מוציאים אותו מתוך האדמה ניתן לראות כיצד השורש מתעבה וגדל באדמה ומתפתח לפני שמוציא עלה. ניתן לשוחח על התופעה וסיבותיה – עץ מבסס תחילה את השורש ורק אח”כ מתחיל להראות מעל לפני השטח.
הכנת סבון – מסיר שומנים:אוספים קליפות לימון לאחר סחיטה ומשרים בכלי עם מים כמה שבועות עד חודשיים עד שהקליפות מתרככות.טוחנים דק ונוצרת משחתה מסיר שומן כי יש בה כוהל וחומצה, היא מנקה ומסירה שומנים מעולה.
מיץ מלימון סחוט במכונת הכביסה, מחליף את אבקת כביסה.
סבון משמן זית. ניתן להשתמש בשמן זית באיכות נמוכה או כזה שפג תוקפו הוא זול יותר. החומרים: 
1/2 כוס מים (אפשר חליטת לבנדר, לימונית או אחר)

2 כפות שטוחות סודה קאוסטית (להשיג בחנויות חומרי בניין. יש להיזהר לא לגעת וכן מאדים רעילים בתהליך התסיסה)
1 כוס שמן זית
2 כפיות תמצית שמן אתרי לבנדר או שמן עץ התה אנטי בקטריאלי או אחר.
אפשר להוסיף עלים או פרחים של לבנדר, יסמין, ורד וכו’ אז יש להפחית משמן אתרי.
אופן ההכנה: מערבבים עם כף עץ סודה קאוסטית ומים במקום פתוח ומאוורר עד שהסודה מתפרקת ומפסיקה להיות רעילה. מחממים שמן זית עד שמתחילות בועות לפני רתיחה. מוסיפים את המים עם הסודה מערבבים היטב. ואז מקציפים במטרף עד שהתמיסה הופכת לתחליב אז מוסיפים תמצית שמן לבנדר ומערבבים היטב. עז אפשר להוסיף חומרים צמחיים יבשים ויוצקים לכלים המשמשים כתבניות. הסבון מתקשה ומוכן לאחר חודש כשכל בסודה קאוסטית מתפרקת והסבון מתקשה.
בוראקס משמש גם הוא כמתחלב – קושר שמן למים. הוא מדביר טבעי נגד נמלים. מערבבים עם קצת סוכר ומים. טובלים צמר גפן ומניחים בפחח קן הנמלים.
על הכנת סבונים ניתן למצוא מידע רב באינטרנט.
מירב חופי: 04-6374130 סהר חופי: 052-8021501
הקואופרטיב האורגאני מתקיים כל יום חמישי עד 19.00 בכרכור רח’ הגליל.