כתבה מאת:  מאמר מתורגם

תרגום מאנגלית – מיכל ליבוביץ

” אני רק נכנסת לחממה וכבר אני מרגישה טוב יותר”. כמה מכם אמרו זאת לעצמם או שמעו זאת מלקוחותיכם בבית החולים, בית הספר או מרכז היום? אני משערת שרבים. ובכן, לצערנו הצהרות אינטואיטיביות בדבר ההשפעה החיובית שיש למפגש שלנו, בני המין האנושי, עם הטבע בכלל ועם צמחים בפרט, אינם מספיקים כדי לשכנע ראש עירייה לבנות פארק או לשכנע מנהלת בית חולים להקים חממה טיפולית. אבל יתכן שעיון בחומר המוגש לפניכם יעזור מעט יותר…

מתוך הספר:

The Role of Horticulture in Human Well-Being and Social Development

Editor: Diana Relf

USA PUB: 1992

תקציר פרק מספר 15:

 “ Influences of Passive Experiences with Plants on Individual Well-Being and Health”

Roger S. Ulrich

Russ Parsons

בשנים האחרונות, חוקרים מדיסיפלינות שונות החלו לחקור את היתרונות מהם נהנים אנשים כתוצאה מקשר עם צמחים וטבע. כמות המחקרים עדיין קטנה אך גדלה במהירות וכבר העמיקה את ההבנה שלנו בחוויה החיובית ומספקת הצרכים שצמחים מאפשרים.

מחקרים מסוג זה, המספקים עדות משכנעת על תרומתם של צמחים לאיכות חייו ובריאותו של האדם, עשויים לסייע בהענקת עדיפות גבוהה יותר להשקעת משאבים בצמחיית פנים וחוץ במקומות בהם אנשים גרים, עובדים, לומדים ומקבלים טיפול רפואי.

אנשים נהנים מיתרונות שונים במפגש עם צמחייה בטווח רחב של מצבים, החל מפעילות אקטיבית כגון גינון, וכלה בפעילות פסיבית כמו צפייה בצמחייה במהלך טיול בפארק או מבט מחלון. מאמר זה מתמקד בהשפעה של מגע ויזואלי עם צמחים (ראייה של צמחים) על איכות חיים נפשית ופיזית. דגש מיוחד ניתן לאפקט הפחתת המתח וההרגעות.

ההסברים השונים מתבססים על מספר תיאוריות מתחום מדעי החברה הרלוונטיות לנושא ועל מידע שמקורו בתחומים נוספים כגון פסיכולוגיה סביבתית וייעור עירוני.

תיאוריות ואמונות עתיקות

האמונות בדבר  הקשר בין עצים, דשא ופרחים לבין איכות חיים והפחתת מתחים של יושבי העיר הן עתיקות כמו הערים עצמן. גני ווילה של אצולת מצרים העתיקה והגנים המטופחים של ההתיישבות הפרסית במסופוטמיה מעידים על כך שאנשי העיר הראשונים השקיעו מידה לא מבוטלת של עמל כדי לשמור על קשר ישיר עם הטבע.

מספר כתבים עתיקים מעידים אף הם על הערכת טבע באזור עירוני. לדוגמא בציטוט מפואמה מאת המשורר הרומאי Horace מן המאה הראשונה לפני הספירה נכתב:

“Why, amid your varied columns you are nursing trees,

 and you praise the mansion which looks out on distant fields”

“הלא, בין בניניך אתה מטפח עצים,

ומהלל את הארמון הצופה אל שדות רחוקים”

בארה”ב, בשנים 1860-1870 , ארכיטקט הנוף הנודע פרדריק אלמסטד כתב רבות על ראיית הטבע כולל צמחייה כתורמת לבריאות נפשית של תושבי הערים. טענתו הייתה ש: “ סביבה הכוללת צמחייה וטבע מעסיקה את המוח מבלי לעייף אותו, מרגיעה ובמקביל מעוררת אותו, וכך באמצעות השפעת המוח על הגוף, החוויה מעניקה תחושה של מנוחה מרעננת” (אלמסטד 1865).

אמונתו החזקה של אלמסטד שהמצאות טבע וצמחייה בתוך העיר מעניקה רגיעה ומנוחה למוח האנושי התבטאה בתמיכתו הנלהבת בבניית פארקים בתוך הערים באמריקה. אחד הפארקים המפורסמים אותם תכנן הוא ה“סנטראל פארק” בניו יורק. רעיונותיו השפיעו רבות על התנועה ליפי העיר הפועלת בארה”ב עד היום.

תיאוריות עכשוויות

מאה שנים לאחר אלמסטד, כותבים מתחומי מדעי החברה ומדעי הטבע פיתחו מספר תיאוריות שונות בדבר ההסבר לכך שאיכות חייהם של אנשים משתפרת באמצעות חוויה פאסיבית עם צמחים. למרות שתאורטיקנים סיפקו הסברים שונים זה מזה הרי שכולם תמימי דעים כי לחוויה עם הצומח השפעה חיובית על איכות החיים הפסיכולוגית והפיזיולוגית של האדם, (אולריך וסימון 1986) וכן באשר לאפקט הפחתת מתח של ראיית טבע בהשוואה לראיית סביבה עירונית ללא צמחייה.

לתיאוריות עומס יתר ועוררות (Overload &Aruosal) יש מחלוקות אן שתיהן טוענות שסביבות בעלות רמה גבוהה של מורכבות ויזואלית, רעש, אינטנסיביות של פרטים ותנועה עשויות להציף ולעייף את המערכת התפיסתית ולהוביל לרמות מזיקות של ריגוש פסיכולוגי ופיזיולוגי. (כהן 1978)

שתי התיאוריות טוענות שהירגעות ממתח ומעייפות מתקיימות בסביבה בעלת גירויים, כמו צמחייה, אשר מאופיינים ברמה נמוכה של אינטנסיביות ואי התאמה, והן בעלות תבניות אשר מפחיתות עוררות ומכילות מידע “קל לעיבוד” – שנדרש מאמץ קטן לעבדו. (ברלין 1972)

ישנן מספר עדויות לכך שסביבת צמחים מאופיינת ברמה נמוכה של גירויים מורכבים וברמה נמוכה של מרכיבים נוספים שמגבירים עוררות בהשוואה לסביבה עירונית ללא צמחייה. (ווהלויל 1976) בהסתמך על מידע זה תיאוריות אלו מרמזות על כך שהימצאות בסביבת הטבע הכוללת צמחים תהיה בעלת אפקט מרגיע על אנשים.

קטגוריה נוספת של תיאוריות הן כאלה המדגישות למידה כמנגנון לרכישת תגובות חיוביות כלפי צמחים וטבע. כך למשל, אנשים רוכשים אסוציאציה חיובית לגבי טבע במהלך חופשות ופעילויות פנאי נוספות הנערכות בחיק הטבע או באזור כפרי. באותה דרך רוכשים אנשים אסוציאציה שלילית לגבי  עיר, עקב פשע, פקקי תנועה וכדומה. באופן כללי, חוקרים רבים מצביעים על כך שבתרבות המערבית ישנה העדפה ברורה של טבע וצמחייה ואסוציאציה שלילית לערים (טוואן 1974).

בשנים האחרונות מתחזקות עמדותיהן של תיאוריות אבולוציוניות. ממצאיהן תואמים ממצאים בדבר העדפת צמחייה וטבע בתרבויות שונות ברחבי העולם. בנוסף הן עוזרות לביסוס הטענה בדבר אפקט הרגעה ספציפי של הטבע על האדם (הפחתת מתח וכדומה).

הטענה הבסיסית המשותפת לכל התאורטיקנים היא כי השנים הארוכות בהן התרחשה התפתחותו האבולוציונית של  המין האנושי בסביבה טבעית, השאירו את חותמן בכך שיש בנו נטייה טבעית או מולדת למתן תשומת לב ו/גם להגיב באופן חיובי כלפי תכנים מסוימים (כמו צמחייה, מים ועוד). אנשים מגיבים בצורה חיובית במיוחד לסביבות המשלבות אלמנטים החשובים לקיום ולהישרדות. כך למשל במחקרו של אורייינס משנת 1986 מקושרת הערכה אסתטית של צמחייה מסוג מסוים כולל עצים לכך שבסביבתם יש סיכוי טוב יותר למצוא מזון ומים.

במחקרים של קפלן מהשנים 1982 ושנת 1989 הוא מקשר העדפה קוגניטיביתכגורם לתחושת רגיעה שמעניקות סביבות מסוימות (כולל סביבת צמחייה), וכן העדפת סביבות שמקדמות תחושת חקירה והיוצרות תחושת בית – קוהרנטיות.

חוקרים מדיסיפלינות שונות טוענים שהטבע מושך את הקשב שלנו באופן מסוים ועובדה זו היא גורם חשוב באפקט ההרגעות שהוא יוצר עלינו. בציטוט מדברי אלמסטד משנת 1956 נאמר: “החיים בעיר והחיים המודרניים יוצרים מתח נפשי ועייפות, בניגוד לנוף הטבעי אשר מרגיע עקב העובדה שהוא “לוכד” את הקשב ו”חוסם” מחשבות אחרות של היומיום. בהתבוננו בטבע הקשב מעורר והמוח עסוק ללא מטרה”.

לפי קפלן וקפלן (1989) נוצר מצב של “קשב לא רצוני” – האדם מרותק לטבע בצורה חופשית בניגוד לעיסוק במטלות הדורשות התמדה ומשמעת – וזהו גורם מרגיע.

אולריך (1979,1981) ערך סדרה של מחקרים שהניבו ממצאים אמפיריים המוכיחים שסביבת טבע הנשלטת על ידי צמחייה – שומרת באפקטיביות רבה יותר על קשב ועניין.

לסיכום נראה שהתיאוריות השונות מתחלקות לשני סוגים כאשר תיאוריות אבולוציוניות, קוגניטיביות ותפיסתיות מדברות על תכונות מולדות ועל מבנים פיזיולוגיים הגורמים לתגובה חיובית כלפי הטבע, ומנגד תיאוריות למידה והסברים תרבותיים מדברים על תכונות נרכשות של האדם בחברה המודרנית.

  איכות חיים פסיכולוגית – Psychological Well-Being

 יתרונות אסתטיים

קטגוריה צרה יחסית אך חשובה של יתרון פסיכולוגי הוא האסתטיות. טענתה הבסיסית היא שאם צפייה באתר שבתוכו צמחים מניבה תגובה של הנאה אסתטית, כלומר זה יפה בעינינו, אז סביר להניח שהרגשתו של האדם תשתנה עקב חוויה זו בכוון חיובי. (אולריך 1990)

בקטגוריה זו נמצא רשימה ארוכה של מחקרים העורכים השוואה בין תגובת אנשים לסביבות טבעיות מסוגים שונים לבין תגובתם לסביבות עירוניות. מספר ממצאים לדוגמא: במחקר של קפלן משנת 1972 נמצא שאנשים אוהבים יותר סביבת טבע הנשלטת על ידי צמחייה לעומת סביבה עירונית נטולת צמחייה. במחקר של אולריך ואדומס משנת 1983 נמצא שאנשים מעניקים ציון נמוך יחסית מבחינת אסתטיקה למרחבי דשא ללא צמחייה נוספת. במחקר של שרודר משנת 1986 נמצא ש –90% מהנשאלים על תיאור אזורים שהם זוכרים מילדותם – כללו בתשובותיהם נוף המכיל פרחים. לדוגמא: “שדה נרקיסים בחורשת אלונים”.

אפקט הפחתת מתח על ידי סביבת צמחים

תגובת מתח (Stress) היא תהליך של תגובה פסיכולוגית פיזיולוגית ולרב התנהגותית למצב של איום על חיי האדם. למרות שמצבים קצרי טווח של המצאות במתח עשויים לשפר את תפקוד האדם ההתייחסות כאן היא למתח כתופעה שלילית שיש להפחיתה כיוון שבטווח הארוך היא עלולה לפגוע בתפקוד, באיכות חיים ובבריאות האדם.

מחקרים רבים מעידים על בילוי בחיק הטבע (כל פעילות פנאי שנעשית בחיק הטבע) כדבר המסייע בהתמודדות עם מתח וכמפגש המספק צרכים מרגיעים. מרבית המחקרים מתייחסים לחיק הטבע אך מספר גדול והולך של מחקרים מתייחס להמצאות בפארקים עירוניים, גנים בוטניים ומגרשים ריקים בתוך אזורים בנויים.

ממצא עקבי שנמצא ביותר מ – 100 מחקרים על בילוי בחיק הטבע מצביע על הבראה (רסטורציה)  פסיכולוגית שנובעת מהורדת מתח כיתרון החשוב ביותר שמבוטא מילולית על ידי נבדקים. (דרייבר וקנופס 1957,1987) גם בבילוי בפארקים עירוניים ופינות ירוקות בעיר נמצא שחרור ממתח כיתרון מרכזי העולה מתשובות נבדקים.

מכניזמים נוספים התורמים להורדת מתח בנוסף לשהייה בטבע ולצפייה בו הם כמובן פעילות פיזית והפוגה מהשגרה היומיומית ומהעבודה.

במחקר של הרטיג, מאנס ואוונס משנת 1987 עולה כי נבדקים אשר סבלו ממתח שנגרם במכוון באמצעות התנסות במטלה קוגניטיבית, חזרו לאיזון בתחושותיהם בצורה הטובה ביותר לאחר טיול רגלי של 40 דקות בסביבה אשר עצים וצמחייה היו הנוף העיקרי בה, לעומת חבריהם אשר קראו במגזין והאזינו למוסיקה או טיילו באזור עירוני למשך אותו פרק זמן.

במחקר של אולריך משנת 1979 נבדקו שתי קבוצות אנשים. הנבדקים היו סטודנטים שסבלו ממתח עקב בחינה סופית שעמדו לעבור. חברי הקבוצה הראשונה צפו בשקופיות של אזורים עירוניים שונים שאין בהם צמחייה. חברי הקבוצה השנייה צפו בשקופיות של אזורים כפריים בנוף הנשלט על ידי עצים וצמחייה מסוגים שונים. הממצאים הראו באופן מובהק שבהערכה עצמית של תחושות, בקרב חברי הקבוצה השנייה נראתה ירידה במתח שבאה לידי ביטוי בתיאור רמות גבוהות של תחושות חיוביות וירידה בתחושות פחד.

הונימן חזרה על מחקר זה בשנת 1987 בשינוי קל – היא הוסיפה קבוצה שלישית שצפתה בשקופיות המכילות סביבה עירונית עם צמחייה. במחקרה קבוצה זו הבריאה בצורה הטובה ביותר ממצב המתח אף יותר מהקבוצה שצפתה בשקופיות טבע בלבד.

במחקר מסוג שונה השוו חדרי עבודה בעלי חלונות וחדרים חסרי חלונות. במחקר זה נמצאו חדרים בעלי חלונות המשקיפים על נוף מועדפים על ידי אנשים וכמבריאים. מההשוואה נלמד גם כן שחדרים מחוסרי חלונות אינם אהובים וגורמים למתח בעיקר במקומות עבודה, מרכזי יום רפואיים וחדרי טיפול. (רייס 1970, קיפ 1980) במחקר של הירוואגן ואוריאנס משנת 1986 נמצא שהעובדים בחדרים חסרי חלונות תולים יותר פוסטרים המכילים תמונות טבע ונוף, אולי כפיצוי על החסר בנוף אמיתי.

עדויות המצביעות על החשיבות המבריאה שיש לטבע בסביבה סגורה ומעוררת מתח עולות מראיונות עם אסטרונאוטים. אלה מתארים את כלי החלל כמבודדים, מנוכרים ומעוררי מתח וחרדה. וייז וחבריו בשנת 1988 ערכו ראיונות עם אסטרונאוטים מערביים וסובייטים ובדקו אילו קישוטים היו רוצים בחללית. במחקר נמצאה העדפה ברורה של צמחייה ואלמנטים טבעיים אחרים. ” הנשאלים היו מאוחדים בתשובתם להעדפה של צבעים טבעיים, צמחים, תמונות נוף ויערות, ללא קשר למוצאם האתני. אהבת בני האדם לטבע ולחומרים ולצורות טבעיים חוצה גבולות מדיניים.” (וייז 1990)

 ממצאים פיזיולוגיים

בנוסף לביטוי הפסיכולוגי, יש למתח ולרגיעה מימדים פיזיולוגיים. המרכיבים הפיזיולוגיים מתבטאים ברמת פעילות במספר מערכות בגוף כמו המערכת הקרדיוסקולרית. מידע מסוג זה ניתן למדוד במדויק והוא נחשב אמין כמצביע על מצבי מתח ורגיעה של האדם.

במחקר של אולריך משנת 1981 שנערך בשוודיה נמדדו גלי מוח של אנשים (שלא שהו במתח) במהלך צפייה בשקופיות שונות. נמצא שבמהלך צפייה בשקופיות של טבע הנשלטות בצמחייה, נמדדה פעילות גבוהה של גלי אלפא. גלי האלפא מעידים על מצב של רגיעה בעירות.

במחקר של אולריך וסימונס משנת 1986 נעשה שימוש במדדים פיזיולוגיים כדי לבדוק החלמה ממצב מתח. במחקר צפו שתי קבוצות אנשים ששהו במתח בסרט וידאו צבעוני. חברי הקבוצה הראשונה צפו בסרט טבע וחברי הקבוצה השנייה צפו בסרט על אזור עירוני. התוצאות הצביעו על כך שהנבדקים החלימו מהר יותר ממצב של מתח לאחר צפייה בסרט הטבע (טיול בפארק וכדומה). ההחלמה נמדדה על ידי ירידה בלחץ דם, ירידה במתח שרירים ושינוי במוליכות בעור. קצב הלב העיד שתמונות טבע ונוף יצרו קשב ועניין ואילו תמונות העיר יצרו דחייה והתנגדות. בשאלון הערכה עצמית, העידו הנבדקים שצפו בטבע על ירידה בתחושות פחד וכעס ועל עלייה בתחושות חיוביות.

במחקר של הירוואגן משנת 1990 נבדקה רמת מתח אצל מטופלים בחדר המתנה של רופא שיניים. במחקר השוו רמות מתח בימים שונים בהם נתלה על קיר חדר ההמתנה פוסטר גדול של טבע שכלל הרים, חורשות ומרחבי שדות לעומת ימים אחרים בהם קירות החדר היו ריקים. כלי המחקר היו שאלון הערכה עצמי וקצב לב. תוצאות השאלון העידו על יתרון לנבדקים ששהו בחדר עם הפוסטר שדווחו על תחושת רוגע. כמו כן, קצב הלב שלהם היה נמוך בהשוואה לקבוצת הנבדקים השנייה.

ממחקרם של וייז ורוזנברג משנת 1988 נמדדו ממצאים פיזיולוגיים אצל אסטרונאוטים לאחר צפייה בתמונות בסמוך לעריכת מטלה מלחיצה. התמונות היו של סוואנה (באפריקה – מרחב פתוח עם נקודות צמחייה), מפל מים הררי, תמונה מופשטת וללא צפייה בתמונה. למרות שתמונת המפל הוגדרה כאסתטית ביותר, תמונת הסוואנה הייתה בעלת ההשפעה המרגיעה ביותר.

מעניין לציין שרמת מתח הנבדקים פחתה גם כאשר לא הביטו ישירות אל התמונה אלא רק נוכחותה גרמה לכך. ממצא אחרון זה קושר גם לתוצאות המחקר של הירוואגן עקב העובדה שגם בחר ההמתנה של רופא השיניים הנבדקים לוא דווקא הביטו ישירות אל הפוסטר. כלומר, התמונה יצרה רגיעה גם כאשר האנשים לא התייחסו אליה באופן מודע או מכוון.

הממצאים הפיזיולוגיים הללו מצדיקים את ההשערה שאנשים לא מחויבים להיות מודעים לנוכחות צמחים בבתיהם, מקומות עבודתם וכולי כדי שהצמחים יהיו בעלי השפעה חיובית עליהם.

יתרונות בריאותיים

נראה שצפייה קצרה בנוף משפרת מצב מתח נמוך וזמני בצורה יעילה. אך מה בנוגע למצב ממושך יותר כמו אשפוז בבית חולים, בית סוהר וכדומה? האם אנשים החווים מצב מתמשך של מתח וחרדה יוכלו להפיק מצפייה או המצאות בסביבת צמחייה?

להלן מספר מחקרים עם אוכלוסיית אנשים אסירים.

1. במחקר של מור משנת 1982 נמצא שלאסירים ששהו בחדרים בעלי חלונות הצופים לחווה שמחוץ לכלא היו פחות פניות למרפאת הכלא, בהשוואה לאסירים בחדרים בעלי חלונות הפונים לחצר הכלא.

2. במחקר של ווסט משנת 1985 נמצא קשר בין הנוף הנשקף מחלון התא לבין תופעות גופניות המרמזות על מתח כמו כאבי ראש ובעיות עיכול.

3. אולריך, במחקרו משנת 1984, מצא שאסירים שיצאו לניתוח כיס מרה אשר שהו בחדרים עם נוף נזקקו לפחות ימי אשפוז, פחות תרופות ארגעה וזו לחוות דעת חיוביות יותר מהצוות המטפל בהם.

ממצאים אלו עשויים לגרום לעלייה בהערכה של סביבת צמחייה כמשפיעה על בריאות האדם ולו רק מטעמים כלכליים.