מיכל ליבוביץ
דני אמסלם הוא גנן פרטי וגם מורה בתיכון בית ש”י בבני ברק שם הוא מפעיל סדנת גינון וחקלאות. דני הגיע לכנס השני של הארגון שהתקיים במדרשת רופין ולאחר ששמע את הרצאתה של לינדה סלומון על עבודתה בבית ספר “הוד” בהוד השרון הוא אומר – “הבנתי פתאום שהגעתי להישגים”.
לאחר הכנס פנה אלי והזמין אותי לביקור בבית הספר.
תיכון בית ש”י קיים 14 שנים, לומדים בו 20 תלמידים בגילאי 13-21 הסובלים מליקויים שונים כולל פיגור שכלי, הפרעות נפשיות, הפרעות התנהגות ואוטיזם. הנערים מגיעים מערים שונות: רחובות, לוד, רעננה, ראשל”צ, אשדוד ופתח תקוה. הלימודים נמשכים מ8- בבוקר ועד 6 בערב. צוות בית הספר כולל את המנהל מר דן לונטל ועוד ארבעה מורים: רמי, עודד, ברוך ודני. בתוכנית הלימודים לימודים עיוניים, לימודי קודש, סדנא לכריכת ספרים, חינוך גופני וגננות.
הביקור בבית הספר:
כאשר צעדתי פנימה אל חצר בית הספר היו כולם שקועים בעבודה. כחמישה עשר נערים אוחזים במגרפות, מקלטרים, מטאטאים ומריצה אחת. כולם לבושים חולצות לבנות ומכנסים שחורים ופיאות מקשטות את לחייהם.
כניסתי עוררה התרגשות כמובן ורוב המגרפות ננטשו לטובת נעיצת עיניים. דני הגיע לקראתי ויחד ערכנו סיור במקום. בשטח בית הספר חממה סגורה ובה צמחי בית שונים ומערכת טפטוף. בנוסף רשת צל ובה צמחים בגידול וכן 2 שטחי חוץ קטנים בהם ערוגות לגידול פרחים.
גם התלמידים רצו להשתתף בשיחה עימי ואחד מהם, איתן (שם בדוי), בחור גבוה ומלא חיים מפרט בפני את שמות הצמחים בחממה, (“בשמת, פוטוס, סינגוניון, ……..), הוא מסביר לי מהו ייחור ועל הדרך הנכונה לגדל צמחים.
דני, איך הגעת לעבוד כאן?
אני קבלן פרטי של גינון, התבקשתי להחליף מורה שעזב לפני כשלוש שנים וכך הגעתי למקום. דובר על עבודה זמנית בלבד אבל אני עדיין כאן.
מהי הפעילות שאתה עושה עם התלמידים?
שעורי הגינון מתקיימים 3 פעמים בשבוע, כל מפגש בן שעה וחצי. השיעורים כוללים מגוון של פעילויות הכוללות הכנת ייחורים, זריעה, שתילה, הכנת הרכבות, גידול פרחים וצמחי בית ומכירה של המוצרים בשכונה.
מה המטרה של שיעורי הגינון ?
המטרה היא תעסוקתית ובשאיפה גם הכשרה מקצועית. יש תלמיד שהושם לעבודה בגננות בעיריית חולון ועדיין מתמיד בכך. תלמיד נוסף עבד זמן מה עם גנן פרטי כאן באיזור אך השידוך לא הצליח.
מה מיוחד בעבודה עם נוער חרדי?
מדובר באוכלוסייה שאינה רגילה בעבודה פיזית ולימודי תורה הם בעדיפות עליונה. בהתחלה הגיעו תלונות של הורים על כך שילדיהם עודרים, מגרפים ומתלכלכים באדמה. כמובן שהלחץ מהבית השפיע על התלמידים וחלקם לא שיתפו פעולה, כיום המצב השתנה ויש שיתוף פעולה מלא.
כדי לעורר מוטיבציה לעבודה השתמשתי בדרך של הענקת גמול על עבודה כמו פרסים קטנים. עצות בתחום החינוכי ובנוגע לגישה לתלמידי החינוך המיוחד נתנה לו גיסתי שהיא מורה בחינוך מיוחד. שיטה זו של חיזוקים חיוביים מוחשיים הוכיחה את עצמה וכיום כאשר אני מגיע לשיעור חלק מהתלמידים כבר עובדים. הצלחתי ליצור תחושת אחריות אצל התלמידים וכל אחד מהם משקה ומטפל באופן עצמאי בעבודתו האישית.
איך מרגישים התלמידים?
הם נהנים מאוד מהכנת ייחורים זה כיף עבורם. נוצר עניין גם עקב תחרות בינהם. כאשר שתלנו פקעות צבעוני, למשל, היתה תחרות של מי גדל מהר יותר.
אילו יתרונות מיוחדים יש לעבודת הגינון?
יתרון חשוב הוא שזוהי עבודה גסה שמתאימה לתלמידים שמתקשים במוטוריקה עדינה.
לאילו הישגים הגיעו התלמידים בסדנת הגינון לדעתך?
מקרה שזכור לי במיוחד הוא ילד שהתחיל לדבר רק לאחר שהשתתף בסדנת הגינון. ישנם ארבעה תלמידים המובילים את הסדנא ומושכים אחריהם את השאר, תלמידים אלה אחראים לעבודתם ועובדים עצמאית מבלי לקבל הוראות ממני וזהו הישג אדיר עבורם.
כל התלמידים מרגישים חלק מהעשייה ומקבלים סיפוק ממכירת המוצרים בשכונה. ישנם תלמידים שבאים עם בקשה מהבית לעציץ וכדומה. כאשר יש לנו ייבול של פרחים, התלמידים קוטפים, אורזים לחבילות ויוצאים לסיבוב מכירות בשכונה מבית לבית – גם בימים שאני לא נמצא בבית הספר. בני נוער אלה אשר סובלים ממגבלות שונות זוכים לתרום לחברה בדרך זו, חוויה זו היא משמעותית ביותר עבורם ועבור בני משפחותיהם. אני חש שתלמידים שבאים ממוסדות אחרים נרגעים עקב העבודה.
מה המצב בענייני תקציב?
אני חש תסכול בנושא זה כיוון שיש בעיות מימון. הרווח הכספי ממכירת עציצים ופרחים לא נכנס למגמת הגינון אלא למוסד והתקציב שהסדנא מקבלת הוא נמוך. אם הייתי יכול לנהל את החממה כיחידה סגורה הייתי יכול להרחיב את הפעילות בה. לדוגמא, בשלב מסוים קיבלתי 2,500 ש”ח לצורך קניית שתילים וזרעים ולאחר זמן קצר החזרתי לבית הספר סכום של 4,800 ש”ח ממכירות, מנהל בית הספר היה המום.
עובדה חשובה היא שבשכונה זו בבני ברק אין משתלה או חנות פרחים שמוכרת ומשתלה בבית הספר הייתה יכולה להיות רווחית. השאיפה שלי היא להפוך את המקום למשתלה אמיתית שמוכרת ושמופעלת על ידי תלמידי בית הספר כמובן.
מהי ההרגשה הכללית שלך בעבודה?
אני חש סיפוק עצמי גדול, נוצר קשר אישי מיוחד בני ובין התלמידים ולא הייתי מוותר על השעות האלה. אני מצטער שיש עדיין שני תלמידים שלא הצלחתי לשלב בעבודה, התקשורת עמם מאוד קשה עבורי, אך עם אלה שעובדים אני נהנה כל מפגש מהתקדמותם.
עמותת אוהל שרה
תיכון בית ש”י הוא אחד מבין שמונה מרכזים השייכים לעמותת אוהל שרה. עמותה זו נוסדה ע”י משפחת גינזבורג לפני 20 שנה והיא מנוהלת מיום הקמתה על ידי הגברת רבקה גינזבורג. העמותה מטפלת באמצעות מסגרותיה השונות בילדים ובמתבגרים מגיל 6 ועד 40 +. בדפי המידע של העמותה נכתב: “חוזקה של שרשרת נמדד בחוסנה של החוליה החלשה בה, אוהל שרה מחזק את החוליה החלשה בקהילה ובכך תורם את חלקו לאיתנותה של החברה היהודית!”.
מסגרותיה של אוהל שרה כוללים כיום את בית הספר “בית חנוך”, את תיכון “בית ש”י” בבני ברק, את “מע”ש” שהוא מפעל עבודה שיקומי לבנות, את “מעון מרכז שלמה” לילדים הלוקים בהפרעות קשות או באוטיזם. שלושה מרכזי דיור מוגן לבנות – “בית חנה”, “ביתנו”, ו”בית מטי” ואת “בית צבי” – בנין שהוא בית דיור מוגן לבנים. כל חניכי המוסדות משתייכים כמובן לעדה החרדית למרות שבדפי המידע של העמותה נכתב שהם פתוחים לכל חלקי האוכלוסייה.
דני מוכן לתרום מהידע ומהנסיון שלו במקום לכל המעוניין בטלפון: 050-295868.