זיכרון של עץ

מאת: אילת שחם

מטרות הפעילות

לדבר על זיכרון, על משמעות הזיכרון עבורנו בעיקר בהקשר של אנשים שאינם איתנו.
הפעילות מתאימה ליום השואה, ליום הזיכרון ובתקופת המלחמה בהקשר של ההרוגים בשבת השחורה, הנופלים והשבויים.
יש להתאים את רמת השיח לגיל וליכולות של הקבוצה עימה עובדים.

מהלך הפעילות

גם לעצים יש זיכרון – הזיכרון של העץ טמון בגזע שלו.
להראות טבעות עץ ולתת למשתתפים לחקור אותן (אפשר עם זכוכית מגדלת)
איך מתפתח גזעו של עץ? כמו חוליות שאנחנו בונים בפלסטלינה או בחימר (אפשר להדגים) בכל שנה מתפתח מעגל חיצוני חדש מסביב לגזע.
התוכן הפנימי של הגזע מספק תמיכה לעץ, אבל איננו חי. כשמתבוננים על חתך של עץ, רואים שהטבעות הפנימיות רחבות, וככל שמתווספות יותר טבעות, כך הן הופכות צרות יותר.
מה אפשר ללמוד מטבעות העצים?
טבעות בהירות מתפתחות בעונה שבה היו הרבה מים (חורף או אביב). טבעות כהות מצביעות על עונה יבשה (קיץ). לכן הצירוף של פס בהיר אחד ופס כהה אחד מסמן צמיחה של שנה אחת. נסו לקבוע את גיל העץ על ידי ספירת הטבעות.
יש גם גזעים (כמעט) בלי טבעות כשהעץ צומח באזור שאין הבחנה בין עונות השנה.
אם נרצה לגלות מה גילו של עץ חי? ניתן להשתמש במקדח מיוחד שבו קודחים מהקליפה עד לתוך מרכז הגזע ומחלצים גליל צר שקוטרו 5-4 מ”מ. על הגליל מצויים קווים, שמייצגים את כל הטבעות השנתיות שדרכן עבר המקדח. הפצע ייסגר במהירות.
במסורת האנושית, לעמים ולדתות שונות יש התייחסות לעצים וקדושה של עצים. למשל בהודו Banyan Tree נחשב לעץ קדוש (מקושר לאל קרישנה בהינדואיזם, בבודהיזם וכו’) https://en.wikipedia.org/wiki/Banyan
אצלנו, נראה עצי זית ועצי אלון בני מאות שנים ששרדו בגלל שהגנו עליהם.
במסורת היהודית והישראלית, נעמי שמר היטיבה לתאר בשיר על כל אלה “אל נא תעקור נטוע”. השורה “אל נא תעקור נטוע” מתכתבת עם הפסוק מספר קהלת: “עת לטעת ועת לעקור נטוע”. השיר נקשר לעקירת יישובים בסיני, בגוש קטיף וכו’.

הציוד הדרוש

נייר שיוף
פלחי עץ
דוגמאות לפלחי עץ גדולים
זכוכיות מגדלת
עציצונים קטנים + אדמה + סוקולנטים לשתילה
קרטונים חתוכים בעיגול גדול
צלחות לסימון טבעות פנימיות
עפרונות
טושים
דבק חם + מספרים
ספריי לכה לעץ
עיתונים

נושאים לשיחה

מה הזיכרון הראשון שלנו?
איפה נרשמים הזיכרונות שלנו – בלב? בראש? בחלומות? האם הם חיים בנו?
מה אנחנו זוכרים מאירועי השבת השחורה?
מהם הכוחות שהצלחנו לייצר בעקבות המלחמה (התנדבות למשל) האם אחרי אירוע טראומתי צמחו גם כוחות מיוחדים?

בימי הזיכרון אנחנו מרבים לשיר את השיר “עץ השדה” שכתב נתן זך – לעמוד השיר 
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו אדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו אדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כי האדם עץ השדה
עץ השדה

פרטים נוספים

נשייף פלח עץ באמצעות נייר שיוף
נמלא אדמה בעציץ קטן ונשתול בתוכו סוקולנט.
נדביק את העציץ על פלח העץ עם דבק חם
הכנת אילן יוחסין כפלח עץ, כשבחלק הפנימי סבא וסבתא רבתה, ובמעגלים עולים, סבא וסבתא, הורים, אחים, אחיינים וכו’.

התאמת הפעילות למצבי דחק

בשיחה אפשר להעמיק את השיח בנושא הרגשות שלנו מהאירוע
על הזיכרונות שלנו בהקשר לעץ מיוחד שאנחנו זוכרים מהילדות
על שכחה כחלק ממנגנון הגנה שלנו אבל האם אנחנו באמת שוכחים או שהאירועים נחרתו בתוכנו?

אילת שחם

מטפלת באמצעות גינון חיה, עוסקת ומקדמת קיימות מתמחה בבניית קהילה והובלת תהליכים קהילתיים
לתכנים נוספים

כתיבת תגובה

תוכן העניינים
זיכרון של עץ