גם לעצים יש זיכרון – הזיכרון של העץ טמון בגזע שלו.
להראות טבעות עץ ולתת למשתתפים לחקור אותן (אפשר עם זכוכית מגדלת)
איך מתפתח גזעו של עץ? כמו חוליות שאנחנו בונים בפלסטלינה או בחימר (אפשר להדגים) בכל שנה מתפתח מעגל חיצוני חדש מסביב לגזע.
התוכן הפנימי של הגזע מספק תמיכה לעץ, אבל איננו חי. כשמתבוננים על חתך של עץ, רואים שהטבעות הפנימיות רחבות, וככל שמתווספות יותר טבעות, כך הן הופכות צרות יותר.
מה אפשר ללמוד מטבעות העצים?
טבעות בהירות מתפתחות בעונה שבה היו הרבה מים (חורף או אביב). טבעות כהות מצביעות על עונה יבשה (קיץ). לכן הצירוף של פס בהיר אחד ופס כהה אחד מסמן צמיחה של שנה אחת. נסו לקבוע את גיל העץ על ידי ספירת הטבעות.
יש גם גזעים (כמעט) בלי טבעות כשהעץ צומח באזור שאין הבחנה בין עונות השנה.
אם נרצה לגלות מה גילו של עץ חי? ניתן להשתמש במקדח מיוחד שבו קודחים מהקליפה עד לתוך מרכז הגזע ומחלצים גליל צר שקוטרו 5-4 מ”מ. על הגליל מצויים קווים, שמייצגים את כל הטבעות השנתיות שדרכן עבר המקדח. הפצע ייסגר במהירות.
במסורת האנושית, לעמים ולדתות שונות יש התייחסות לעצים וקדושה של עצים. למשל בהודו Banyan Tree נחשב לעץ קדוש (מקושר לאל קרישנה בהינדואיזם, בבודהיזם וכו’) https://en.wikipedia.org/wiki/Banyan
אצלנו, נראה עצי זית ועצי אלון בני מאות שנים ששרדו בגלל שהגנו עליהם.
במסורת היהודית והישראלית, נעמי שמר היטיבה לתאר בשיר על כל אלה “אל נא תעקור נטוע”. השורה “אל נא תעקור נטוע” מתכתבת עם הפסוק מספר קהלת: “עת לטעת ועת לעקור נטוע”. השיר נקשר לעקירת יישובים בסיני, בגוש קטיף וכו’.