כשאנחנו מערבבים אדמה +מים +נייר גרוס אנחנו יוצרים למעשה חומר אחר וחדש

מחומר רך ויבש מתקבל חומר פלסטי שניתן לפסל אותו וליצור ממנו כל יצירה העולה על הדמיון. כשהוא מתייבש הוא הופך לחומר חזק ויציב שאינו מתפורר וכמעט ואינו נשבר.

מומלץ להביא למפגש דוגמאות

שאלות מנחות שניתן להעלות במפגש:

מה אפשר לעשות עם עיסת האדמה?

(תשובות אופציונאליות) :

משהו דמיוני ?

תמונה עם הטבעות עלים?

כלי נגינה ?

חיה? קיפוד ציפור או כל חיה אחרת?

משחק ? – רעיונות למשחקים: דומינו / משחק הזיכרון/ לבנים לבנייה /קובייה ועוד

הסבר על הפעילות:

(במידה וזמן המפגש הינו קצר, מומלץ להכין את עיסת הנייר ו/ או הבוץ מראש)

מכינים נייר גרוס ביחס של: שליש נייר ושני שליש אדמה

א.הכנת עיסת הנייר

לוקחים דלי או מיכל גדול ומעבירים אליו כמות גדולה של נייר גרוס או רצועות דקות של עיתונים ומוסיפים מים ומשרים למשך שלש שעות. במידה וחתיכות הנייר גדולות יש לטחון עם מעבד מזון או בשיטת המטחנה האישית – להכניס לתוך בקבוק 2-3 אבנים קטנות, להכניס לתוכה עיסה ומעט מים ולערבב היטב כך שהאבנים יגרסו את הנייר).

• הכנת עיסת הבוץ:

אוספים אדמה ‘כבדה’ שיש בה כמות חרסית רבה!

מעבירים את עיסת הנייר, סוחטים את המים לגיגית רחבה ומשטחים את העיסה בתחתית הגיגית. עכשיו מגיע החלק המפתיע – מפזרים את האדמה המסוננת (בלי אבנים ומקלות ) על עיסת הנייר ומתחילים לערבב. כמה אדמה להוסיף? מאוד תלוי בסוג האדמה ובכמות המים. האדמה סופחת את המים ומתקבלת עיסה . אין פה קיצורי דרך!  חייבים ידנית! זו עבודה הדורשת הפעלה מרובת שרירים.

במידת הצורך מוסיפים נייר ו/או אדמה ו/או מים ולשים עד שמתקבלת תערובת אלסטית המזכירה בגמישותה פלסטלינה.

• מלאכת הפיסול:
• משתמשים בקרטון כמשטח עבודה (לפעילות קבוצתית מומלץ בגודל 20X20) יוצרים כדור בגודל של אגרוף מהעיסה וממשיכים ללוש עד למרקם אחיד. יוצרים את היצירה.

ליצירת “תמונה” ניתן להשתמש במערוך. במידה ורוצים להטביע עלים, מרדדים את העיסה לצורה הרצויה כך שתהיה בעובי של כ1 ס”מ. מניחים עליה עלים שונים לפי העיצוב הרצוי. (חשוב שהעלים יהיו בשרניים כך שיצרו את ההטבעה). מניחים מעל לעלים שקית ניילון  ומרדדים שוב עם המערוך על הניילון עד להטבעת העלים.

מורידים את הניילון ומקשטים באבקת החרסית הצבעונית. (מפזרים את האבקה ע”י ספוגית קטנה בטפיחות קלות, כמו הנחת פודרה על הפנים).

מורידים את העלים בזהירות כאשר התוואי שלהם נשאר בבהירות.

אפשר לנקב חור לצורך תליה על הקיר, או להטביע חוט שפגט (כשהאדמה מתייבשת היא מתכווצת על החוט).

משאירים לייבוש, לא בשמש, עדיף בחדר, למשך כשבוע.