שאלתי אותך מהו אושר – גיא עינת

שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ מַהוּ אֹשֶׁר,
וְאַתָּה
הֶחָכָם בָּאָדָם הֵשַׁבְתָּ:
אֲנִי מְאֻשָּׁר לְטַפֵּס עַל עֵצִים.
אֶהְיֶה עֵץ לְמַעַנְךָ:
זְרוֹעוֹתַי עֲנָפִים מְשׂרָגִים,
אֶצְבְּעוֹתַי עָלִים,
רַגְלֵי נְטוּעוֹת בַּקַּרְקַע
הַמַּאֲרִיכוֹת עֲבוּרֵךְ שָׁרָשִׁים.
צֵלִי תִּקְוָתְךָ בַּחַמְסִין,
שְׂרַף לִבִּי – דְּבַשׁ נִגָּר,
דֶּבֶק לְשִׁבְרִי חַיֶּיךָ
וָאֶהְיֶה עֵץ לְמַעַנְךָ, בְּנִי.

גיא עינת
“רקדן סופי בכיכר”


מתנה / צ’סלב מילוש

יוֹם כֹּה מְאוּשָׁר.
הָעֲרָפֶל נָמוֹג מוּקְדָּם, עָבַדְתִּי בַּגָּן.
קוֹלִיבְּרִים נִצְמְדוּ אֶל פֶּרַח הַקַּפְּרִיפוֹלְיוּם.
לֹא הָיָה דָבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶרָצִיתִי לְעַצְמִי.
לֹא הִכַּרְתִּי אִיש שֶׁכְּדַאי הָיָה לְקַנֵא בּוֹ.
אֶת הָרַע שֶׁהָיָה שָׁכַחְתִּי.
לֹא בֹּשְׁתִּי לַחְשוֹב כִּי הָיִיתִּי מַה שֶּׁהִנְנִי.
לֹא חַשְׁתִּי כָּל מַכְאוֹבֵי גּוּף.
בְּהִזְדַּקְּפִי רָאִיתִי יָם כָּחוֹל וּמִפְרָשִׂים.
(מפולנית: דוד וינפלד)