הריחן מלך התבלינים היכרות והכנת ייחורי ענף
- נושא הפעילות: מתוך סדרת פעילויות על צמחי תבלין ומרפא בגינה הטיפולית שהם רב שנתיים ומתאיים לכל השנה. הפעם נבחר הריחן
- סוג הצמח: ריחן בזיליקום
- משך זמן הפעילות פעילות חוץ בגינת "מרכז אור" - בית התרבות לעיוור" משך הפעילות כשעה ובחדר שעה נוספת סה"כ שעתיים
- קהל היעד: מבוגרים וקשישים בעלי עיוורון ולקות ראייה ברובם עצמאיים ביניהם גם בעלי מגבלות יציבות – נתמכים ע"י מקל, הליכון וכיסא גלגלים. פועלות שתי קבוצות
מטרות הפעילות
הפעלה רב חושית, קוגניטיבית, חברתית והכנת תוצרים שתלנים ואחרים.
מהלך הפעילות
על מגשים אישיים מונחים שני ענפי ריחן שונים ריחן מתוק המשמש למאכל וריחן תימני רב שנתי. הריח בחדר כבר מעיד שאנו עוסקים בריחן. עולות אמירות של היכרות מברכת “מיני בשמים”, משימוש במטבח הביתי.
עוברים לפעילות אישית: כל אחד עושה היכרות עם ענפי הריחן: ממולל את העלה ומריח, ממשש את הענף מהקצה התחתון שנקטף, מזהה את הגבעול/הענף שהוא מרובע, העלים הזוגיים הצומחים לסירוגין. ממוללים את העלים ומגיעים עד לקודקוד. בחלק מהענפים יש פריחה או שהפריחה הסתיימה ואפשר לפורר ולחשוף את הזרעים, אותם נשמור לזריעה בהמשך.
במהלך ההיכרות מבחינים בהבדל בין שני הענפים. הגבעול עסיסי או גזעי – מעוצה, העלים שונים בגודל בתחושת הרכות ובריח. את הריחן המתוק שמקובל למאכל אנו מניחים באגרטל לשמור על רעננות ואולי השרשה לשבוע הבא.
את הריחן התימני, אנו מכינים כייחורים לשתילה בעציצים: שוב מתחילים מחלקו התחתון של הענף, מנקים את זוג העלים הראשון, סופרים 2-3 זוגות עלים וגוזמים מעליהם. את הייחור מניחים בצידו הימני של המגש וממשיכים להכין ייחורים נוספים בהתאם לאורך הענף שלהם.
ניגשים למלא את העציצים באדמת שתילה עד שפתם. ובסדר מימין לשמאל, נועצים כל ייחור בעציץ. עם סיום השתילה, משקים עד רוויה.
לסיום הפעילות, מתכנסים לשיחה.
הציוד הדרוש
מגש אישי, ענפי ריחן, מספרים או מזמרה, עציצים, אדמת שתילה, מזלף
נושאים לשיחה
מעט מידע אודות הריחן בהיסטוריה ובתרבויות השונות. מסתבר שריחו הולך לפניו. לכן בארצות הים התיכון הודו ואסיה, מקובל לגדלו על אדן החלון, לאורך המדרגות ומפתן הבית כסגולה לגרוש מחלות, מזיקים ואויבים מיסטיים. ולנו, יכול לשמש רמז התמצאות נפלא. כשהשתילים יקלטו, נוכל לבחור היכן למקם כל שתיל.
פרטים נוספים
פעולות המשך:
הכנת פסטו מהריחן המתוק, בקבוצה שיש פחות זמן – הכנת טוסט ועליו כל אחד מורח מעט פסטו ואכילה משותפת.
בקבוצה הוותיקה שיש לה זמן כפול – מריחת הפסטו על בצק מרודד, מגלגלים זורים שומשום ואופים.
להכנת הפסטו משתמשים בקוצץ עלים ידני.
מקורות מידע מהספרים:
1. על תבלינים וצמחי מרפא /דרורה חבקין/ משרד הבטחון ההוצאה לאור
2. המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם / ניסים קריספיל/הד ארצי הוצאה לאור