בפגישה השנייה, המתין לכל משתתף מגש ושתי לבנים לדפוק את הזיתים.
כל אחד עטף את האבנים, קיבל סינר ופיתח את השיטה הנכונה לו:
מה מונח מימין – בשעה 3, מה מעל בשעה 12 ומה משמאל בשעה 9 .
השליטה בעוצמת הדפיקה המתאימה לא לרסק את הזית אלא לבקע מעט.
וגם הקפדה על הידיים מפני חבטה.
בחלק הראשון של העבודה כל אחד התרכז בעבודה בשקט.
ברגע שהגיעו לשליטה בעבודה, שוב עלתה השיחה.
הם שיתפו בדרך העבודה שבחרו, העלו מתכונים אהובים.
זה יתבצע בשבוע הבא לאחר שהזיתים יושרו במים עד אז.
לסיכום, לאחר שיתוף בחוויית העשייה. נותר זמן לסיפורי אגדה עממיים: עץ הזית המואר ועוד אגדה.
תחושת סיפוק אפפה אותנו, עשייה מוצלחת עם הספק לא רע. חוויה חברתית והידיעה של המשך הפעילות.